ב"כ המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין לאפשר למערער להעלות "בדלת האחורית" טיעונים כנגד ההחלטה להפסיק את ההליך המדורג, שהרי השעה לכך חלפה.
ב"כ המשיבה חולקת על הטענה כי התנהלות המשיבה בנוגע למערער היתה בלתי תקינה. אשר לטענה בדבר סרובה של המשיבה לקבל לידיה בקשה להצטרף להליך המדורג בשנת 2009 – טוענת ב"כ המשיבה כי הטענה לא נטענה בערר או בכתב הערעור, וכי אין תשתית לטענה זו. באשר לסירובה של המשיבה לתת אזרחות למערער בשנת 2016 – טוענת המשיבה כי הייתה רשאית להמשיך ולבחון את כנות הקשר שבין בני הזוג תקופה נוספת. ואשר לטענה כי אשרת השהייה נלקחה מהמערער שלא כדין – טוענת המשיבה כי האשר נלקחה בהתאם להוראות נוהל הפסקת ההליך המדורג, שהחילה בעניין על מצב דברים זה, וכי לא הוכחכי היה בכך כדי לסכל את השלמת תהליך הגיור של המערער.
דיון והכרעה
9. דין הערעור להידחות.
משפקעו יחסי הזוגיות שבין המערער לבת זוגו, פקעה ההצדקה להמשך קיום ההליך המדורג בעניינו. משכך הופסק ההליך, ובעקבות זאת הגיש המערער בקשה באפיק אחר – בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים.
המערער כבן 48 שהה מרבית חייו בארצו. ב- 14 השנים האחרונות שהה בישראל, למעלה משלוש וחצי מהן שלא כדין. נישואיו לאזרחית ישראל, השתלבות בחוג חברים ובקהילת חב"ד, לימודי יהדות בתהליך של גיור, והקמת עסק לשיפוצים – כל אלה יצרו בוודאי בליבו צפייה להשתקעות בישראל. ואולם על פי מדיניות המשיבה אין די בכל האמור לעיל כדי להצדיק מתן מעמד של תושבות קבע או אזרחות בישראל. את מדיניות ההגירה בתחום זה קובעת המשיבה, ובית המשפט ימעט להתערב בה.
לענייננו המבחן שעל המערער לעמוד בו כדי שבקשתו תתקבל הוא מבחן ה"טעמים ההומניטריים המיוחדים", שעל פי הנוהל האמור.
הלכה היא כי אין די בשהייה ממושכת בישראל כדי להצדיק מתן מעצד כאמור. זאת ועוד שהייתו של המערער בישראל, בהתחשב בתקופת הזמן שבה שהה שלא כדין, אינה ממושכת במידה חריגה. יתר הנסיבות אינן חריגות, ואף בהן אין לראות טעם הומניטרי מיוחד.
משכך אין עילה להתערבות בהכרעתה של המשיבה ובפסק דינו של בית הדין לעררים משדחו את הבקשה.
10. אשר לבקשתו החלופית של המערער להביא את עניינו להכרעת הוועדה הבינמישרדית, גם בעניין זה אין להתערב בהחלטת המשיבה ובפסק דינו של בית הדין.
הוועדה הבינמשרדית הוקמה על ידי המשיבה כוועדה מייעצת לבחינת בקשות למתן מעמד בישראל שהוגשו שלא על פי נהלים אחרים. שיקול הדעת הנתון לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים הנו רחב ומכאן חשיבותה הרבה.