המשיבה מוסיפה וטוענת כי יש להעניק משקל, לעובדה, שהמערערת הינה רשות מנהלית המרכזת בידיה את מירב המידע לאורך שנים, בעוד המשיבה, סברה לתומה כי התיק נסגר עוד בשנת 1988, עד אשר גילתה בשנת 2003, כי תיק ההוצל"פ המשיך להתנהל וצבר ריבית והפרשי הצמדה.
בנסיבות אלה, טוענת המשיבה, צדק ראש ההוצל"פ בשימוש שנקט בסמכותו לתיקון הפגמים שנפלו בהליכי ההוצל"פ.
ד. דיון
דין הערעור להדחות.
תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כי:
תיקון טעות
"126א. ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק".
--- סוף עמוד 5 ---
סמכותו של ראש ההוצל"פ מכח תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, איננה מוגבלת לתיקון פגמים טכניים בלבד. ראש ההוצל"פ רשאי לתקן פגמים מהותיים שנפלו בהליכי ההוצל"פ המובאים בפניו, "ככל שייראה לו צודק".
סמכותו של ראש ההוצל"פ מכח תקנה 126א' מאפשרת לו, לראות בבקשה שהגיש החייב בטענה אחת, ואשר תוכנה מצביע כי יש בה משום בקשה מכח סעיף אחר בחוק ההוצל"פ, כבקשה שהוגשה כדין. הווה אומר, ראש ההוצל"פ רשאי לראות בבקשה שהוגשה בטענת "פרעתי", כבקשה להפחתת שיעורי ריבית והצמדה, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל.
זאת בנוסף לסמכותו של ראש ההוצל"פ, להארכת מועדים, להגשת בקשות בתיק ההוצל"פ, מכח הוראות תקנה 128 לתקנות ההוצל"פ.
ויובהר, סמכותו זו של ראש ההוצל"פ, מיועדת, בין השאר, למניעת מצב, בו צד שאינו בקיא באופן ניהול ההליכים בהוצאה לפועל, הגיש בקשה בהליך פלוני, בעוד תוכנה של הבקשה, מצביע על התאמתה להליך אחר.
כך הם פני הדברים גם בענייננו. המשיבה הגישה בקשתה בטענת "פרעתי", אולם הובלעה בה, להנחת דעתו של ראש ההוצל"פ, טענה מכח סעיף 81א(ד) לחוק ההוצל"פ.
ה. סעיף 81א(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:
"(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א)".
כבר נקבע לא אחת כי "נימוק כללי שמסתמך על מדיניות שיפוטית או ציבורית, איננו יכול לשמש סימן דרך בלעדי בתהליך קבלת החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, בבואו לדון בבקשה להפחתת ריבית. עליו לבדוק האם קיימים טעמים מיוחדים, לגופו של עניין, המצדיקים הפחתת הפרשי הצמדה וריבית או ריבית בלבד, ואין די בהבאת נימוקים כלליים ועקרוניים לדחיית הבקשה. על ראש ההוצאה לפועל לברר את טיעוניו של המבקש לגופם, ולקבוע את נימוקים אלה עולים כדי טעמים מיוחדים ומהווים תשתית למתן הסעד המבוקש."