(ב) אי מימוש השעבוד גרם לתפיחת החוב נשוא הערעור בסכומים ניכרים ביותר והוא מהווה התנהגות שלא בתום לב מטעם המשיב כלפי הערבים בניגוד לסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973.
12. עוד טעה בימ"ש קמא בכך שלא התייחס כלל בפסק דינו לעובדה לפיה העדיף המשיב, שלא בתום לב, להגיע להסכמות שונות עם ירושלמי, שהיה מנכ"ל החברה אותה עת, לגבי חובותיו כערב של החברה ולגבי חובותיו האישיים, (מוצג נ/2), כל זאת ללא ידיעת הערבים ותוך הרעת מצבם.
--- סוף עמוד 2 ---
בעקבות הסכמות אלה נמנע המשיב עד היום מלממש את המשכנתא על נכס המקרקעין של ירושלמי לצורך פרעון החוב נשוא הערעור.
13. שגה בימ"ש קמא בכך, שלא ניכה מסכום פסק הדין את הסכומים שמשלם ירושלמי למשיב בעקבות פסק הדין שניתן נגדו בעקבות הסכמות אליהם הגיע עם המשיב.
...
17. (א) שגה בימ"ש קמא בכך, שלא ייחס בפסק דינו כל
משקל להודאתו הברורה והחד משמעית של מנהל
הסניף של המשיב לפיה נרשם חובם של החברה והערבים בספרי המשיב כחוב מסופק.
(ב) משמעות הדבר היא, כי סכום התביעה גם הוכר
למשיב כהוצאה לצרכי מס בשנת המס בה בוצעה
הפרשת החוב המסופק וסכום החוב הנתבע אמור לקטון, למעשה, באותו סכום זכוי כספי שאותו קבל או יקבל המשיב משלטונות המס.
(ג) חיובם של הערבים והחברה בסכום התביעה המלא
ללא הנכוי האמור – הוא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט של המשיב על חשבונם של הערבים, תוך שהוא נהנה מ- 2 העולמות.
..."
(הודעת הערעור לבית המשפט העליון בע"א 7073/96, צרופה לתגובת המשיב לטענת "פרעתי"; מוצג "ד" לתיק מוצגי המערער).
ביום 4.5.1998, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק ע"א 7073/96, לפיו:
"כמוסכם על בעלי הדין הערעור נדחה ללא צו להוצאות".
ג. ביום 1.2.2004 הגיש המערער בקשה בטענת "פרעתי", בה טען כי:
"על אף שהוגשה התביעה בשנת 1989 ניתן פסק הדין רק בתאריך 16/09/1996 ומאז ועד ליום זה לא נהג המשיב כזוכה והתנהג כמי שויתר על זכותו, המוכחשת. התנהגותו הייתה, כפי שיתואר להלן, כמי שויתר על כל זכות אם היתה לו וכמי שהפך להיות הצד שעליו מוטל נטל ההוכחה כי המבקש בכלל חייב לו דבר מה...
כפי שניתן לראות ברישומי תיק ההוצל"פ במחשב הלשכה, המשיב נקט בפעולות סרק בלבד כאשר פנה בצורה גורפת וסיטונאית לעשרות גופים עסקיים להטלת עיקול כביכול של כספים ובכך גרם
--- סוף עמוד 3 ---
להכפשת שם המבקש וחסימת דרכו במוסדות אלו מבלי שהיה למשיב יסוד סביר לפניה גורפת מסוג זה..."
(סע' 3 לבקשת המערער בטענת "פרעתי", מוצג "ג" לתיק מוצגי המערער).