"ש. אני מפנה אותך לסעיף 7 לתצהירך. את אומרת שהנתבעים התחייבו להעמיד תקציב (מצטט). יש לך נייר שמראה אפוא הם התחייבו לעשות את זה?
ת. אני מפנה לנספח ח'. מסמך תקציב החברה. אני נכנסתי לחברה אחרי שהתקציב הזה היה מוכן, והם עשו את הבדיקות שלהם לגבי התקציב במרץ."
ובהמשך הדברים:
"ההתחייבות היא בעצם הכניסה שלהם למיזם וכל ההתנהלות מולם הייתה שבעצם הם מתחייבים לשים את הכסף כדי שהמיזם יצא לפועל. זה הוסכם על ידנו. יכול להיות שיש נייר כזה. אני לא רואה נייר ספציפי, אבל כל ההתנהלות ובעצם כל ליווי המיזם היה שהם ישקיעו את הכסף. הרי המיזם הוקם בשבילם."
43. אין חולק שהצדדים נכנסו לפרוייקט משותף, שהרי התובעת מן הצד האחר החלה לפעול להוצאתו של הפרוייקט אל הפועל, והנתבעים השקיעו את הכסף שמימן את רכישת המגרש ואת התשלומים ששולמו לתובעת. כניסתם של הנתבעים לפרוייקט נעשתה בוודאי מתוך רצון חופשי ומתוך כוונה שהפרוייקט ישיא להם רווחים. ואולם, לא מצאתי כי בין הצדדים נערך חוזה פורמלי, המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם האחד כלפי השני, חוזה מכוחו ניתן לטעון כלפי הנתבעים, כי התחייבו להשקיע בפרוייקט סכום מוגדר. עם זאת, הנתבעים עצמם מודים בתצהיריהם, כי על סמך המצגת שהוצגה להם, הם צפו, שהשקעתם בפרוייקט תהיה בסכום של כ- 750,000 דולר, וכך הצהירו (הנתבעת בסעיף 9 לתהירה, והנתבע בסעיף 10):
"החלטתנו זו [החלטה להיכנס לפרוייקט – י"כ] התבססה על הנחת היסוד, שהוצגה לנו על ידי התובעת ואריה, ועליה הסתמכנו, כי מדובר בהשקעה מוגדרת וקצובה בסכום ידוע."
הנני מקבל את טענת הנתבעים, כי יש להבחין בין המסגרת הכספית הכללית שהוצגה להם, שהייתה כרוכה במימון הפרוייקט ובין טענת התובעת לכך שהנתבעים התחייבו לממן את הפרוייקט בסכום האמור. בה בשעה שמסמך הנתונים אכן נתן לצדדים מושג כללי על ההוצאות וההכנסות מהפרוייקט, לא ניתן לדעתי לייחס לנתבעים התחייבות להשקיע סכום של 742,240 דולר, כשם שלא ניתן לייחס לתובעת התחייבות, שהרווחים מהפרוייקט יהיו בסכום של 524,720 דולר, כפי שנכתב במסמך הנתונים.
לדעתי, ככל שהייתה כוונה לחייב את הנתבעים להשקיע בפרוייקט סכום כסף מוגדר, להבדיל מהצגת הערכה כללית בדבר ההוצאות וההכנסות מהפרוייקט, היה צורך לקבל מהם התחייבות מפורשת. התחייבות שכזו לא מצאתי, לא בכתב ולא בעל פה.
44. מסמך הנתונים, עליו מבקשת התובעת לבסס התחייבות כביכול של הנתבעים, נערך לאחר שכבר נוצרה התקשרות עם האדריכלית, דבר המלמד על כך, שהצדדים החליטו לצאת אל הדרך בלי קשר למסמך זה, וככל הנראה על סמך הסכמה כללית, שלא תועדה בכתב, על נכונותם של הנתבעים לממן את הפרוייקט. הנתבעים אכן השקיעו את הכסף שהיה דרוש לצורך רכישת הקרקע ולצורך התשלומים לתובעת עבור שירותיה, ואולם, בשלב מסויים, כאשר הנתבעים הבינו שהפרוייקט הסתבך, והם נקלעו לתביעות החברה שמכרה את הקרקע ואנשים נוספים (ככל הנראה משום שהחוזה שנכרת עם החברה המוכרת לא הבטיח כראוי את זכויותיה של החברה בשליטת הצדדים), הם החליטו למשוך את ידיהם מהפרוייקט.