47. אין ספק שהנתבעים השקיעו בחברה סכומי כסף נכבדים. לטענת הנתבעים סכומים אלה מגיעים כדי סכום של כ- 3 מיליון ₪, ולתחושתם "הפרוייקט שהיה אמור להיות פרוייקט להקמת 8 יחידות דיור הינו בעצם פרוייקט להעשרתם של התובעת ואריה שלא כדין על חשבוננו".
לא יהיה זה נועז להניח, שהציפיות שכל אחד מהצדדים פיתח מהפרוייקט, היו מבוססות בראש ובראשונה על יחסי האמון שהתקיימו בין הצדדים בשלבים הראשונים, על רקע היכרותם המוקדמת. אפשר ויחסי האמון שהיו קיימים בין הצדדים מסבירים את העובדה, שחרף העובדה שמדובר בפרוייקט מורכב, לא נכרת חוזה כתוב ומסודר בין הצדדים, המגדיר את תפקידו של כל אחד מהם ואת זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים כולם. משעה שנשמט בסיס האמון, לא ניתן עוד לדרוש מהנתבעים להמשיך ולהשקיע סכומי כסף בחברה, רק משום שאצל התובעת נוצרה ציפיה שהם יעשו זאת.
על כן, הנני סבור שהנתבעים לא הפרו כל התחייבות כלפי התובעת, ובמצב שנוצר הם היו רשאים להפסיק את הזרמת המימון לחברה.
48. המסקנה אליה הגעתי, משמיטה למעשה את תביעתה הכספית של התובעת כלפי הנתבעים, ולפיכך אתייחס לראשי הנזק הנטענים על ידי התובעת בקצרה:
(א) חלקה ברווחי הפרוייקט אילו היה נשלם:
התובעת טוענת, שהנתבעים הכשילו את הפרוייקט בכך שהפסיקו את מימונו, ולטענתה, הנסמכת על חוות דעת של רואה חשבון מטעמה, מר עודד אילת (שחוות דעתו סומנה כמוצג ת/8), הרווח הצפוי מהפרוייקט מגיע כדי הסכום של 6,106,974 ₪. לטענת התובעת, כיוון שהיא בעלים של 10% ממניות השליטה, הרי נמנע ממנה רווח בשיעור של 10% מסכום זה (610,697 ₪), ובצירוף מע"מ הנזק שנגרם לה מסתכם כדי סכום של 766,841 ₪.
עם כל הכבוד אין אני מקבל את חוות הדעת של המומחים מטעם התובעת (מר עודד אילת ומר דרור ביתן), שכן, להתרשמותי הן חוות דעת מגמתיות שאינן משקפות את המציאות, ונועדו להגדיל באופן מלאכותי את נזקיה של התובעת. בהקשר זה אזכיר, כי על פי נספח ח' לתצהירה של התובעת, הוא מסמך הנתונים הנזכר לעיל, הרווח שהצדדים צפו מהפרוייקט היה 524,720 דולר ואם נגזור נזקיה של התובעת מסכום זה נקבל 52,472 דולר בלבד, ובצירוף מע"מ נקבל סכום של כ- 61,400 דולר (המהווים כ- 233,000 ₪).
(ב) חלקה של התובעת בתביעות החברה שנמחקו:
סיכויי התביעות שנמחקו כלל לא התבררו, אך הדבר אינו מונע מהתובעת להניח, שהחברה הייתה זוכה בסכום 2.8 מיליון ₪. אזכיר, כי עו"ד כהן ניסן העיד, שעורך דין במשרדו המליץ שלא להגיש את התביעה השניה, ועוד העיד כי "בשלב מסויים המלצנו להם לרדת מהתביעה הזאת ולחכות שהפרוייקט יעלה על הקרקע" (עמ' 65 לפרוטוקול), ועוד הוסיף, כי היה זה דווקא הנתבע, שלדברי עו"ד כהן ניסן, "התאהב" בתביעות.