מכל מקום, על פי הראיות שלפני, התובעת, אשר לא השקיעה בחברה סכומי כסף בפועל (למעט החוב שלטענתה הומר במניות החברה, והוכחש על ידי הנתבעים), קיבלה משכורת מהחברה במשך תקופת ]פעילותה של החברה, ובשלב מסויים, כאשר הנתבעים, אשר לא היו מודעים לקשיים הכרוכים בהוצאת הפרוייקט אל הפועל, ככל שנראה משום שלא נעזרו ביעוץ משפטי ופסיקאלי ראוי, החליטו שלא להוסיף ולהזרים סכומי כסף נוספים לחברה. תביעת התובעת מבקשת למעשה לכפות על הנתבעים להמשיך ולהזרים סכומי כסף נוספים לחברה, שכיום הנכס היחיד שבבעלותה היא הקרקע שנרכשה במושבה מגדל.
32. על רקע העובדה שהנתבעים מחזיקים ב- 90% ממניות החברה, והם אלה שהשקיעו את כל סכומי הכסף ששימשו לפעילותה, ובין היתר מימנו את השכר הלא מבוטל שהתובעת קיבלה מהחברה, בזמן שניסתה, ללא הצלחה מרובה, לקדם את המיזם שהחברה ביקשה להוציא אל הפועל - הפרוטוקול מתאריך 21.6.2011 (ת/4) מעורר תמיהה. נשאלת השאלה, כיצד אירע, שהתובעת, שלא השקיעה בחברה כסף מזומן, ומחזיקה ב- 10% ממניות החברה בלבד, מקבלת כוח שווה לכוחם של הנתבעים בקבלת ההחלטות בחברה, שהרי נקבע בפרוטוקול, כי החלטות החברה תתקבלנה "באישור כל בעלי המניות פה אחד". זאת ועוד, לא רק שכוחה של התובעת שווה לכוחם של שני הנתבעים גם יחד בקבלת ההחלטות בחברה, אלא שחתימתה נדרשת על כל מסמך.
התובעים טענו כי חתימותיהם זוייפו, אך אין אני מקבל טענתם זו, והנני סבור, כי יש שני הסברים לכוח הרב שניתן בידה של התובעת, חרף העדר השקעה במזומן מצידה בחברה. ההסבר האחד הוא, שהנתבעים חתמו על הפרוטוקול, הכתוב בשפה העברית, זמן קצר לאחר עלייתם ארצה, וחשבו שהוא מעניק לתובעת כוח הצבעה יחסי לאחזקותיה בחברה. ההסבר השני הוא, שהנתבעים נתנו בתובעת ובבן זוגה אמון מלא, על רקע היכרותם אותם עוד בארצות הברית, ולא עלה על דעתם לחקור במשמעות המסמך עליו הם התבקשו לחתום, במשרדו של עורך הדין, שנשכר על ידי בן זוגה של התובעת, לצורך הטיפול בענייניה של החברה.
33. על השתלשלות הדברים העיד עו"ד מרדכי כהן ניסן, ולהלן אביא את עדותו.
מר כהן ניסן מסר, כי קיבל יפוי כוח ובאמצעותו הוא זה שכרת בשם החברה את חוזה המכר לרכישת הקרקע במושבה מגדל. ואולם, התברר, כי החברה המוכרת הפרה התחייבויותיה כלפי החברה, שכן היא לא שילמה את מס הערך המוסף שהיה עליה לשלם לרשויות המס, ובשל כך "מע"מ לא העביר את הכסף לחברה". עו"ד כהן ניסן מטיל את האשמה למצב שנוצר על באי כוחה של החברה המוכרת, אשר לטענתו הצהרות לא נכונות באשר ליכולה של החברה המוכרת לפרוע חובותיה. מכל מקום, עקב כך "בעלי המניות הצרו על כך וזעמו על רשויות המס, עלי, על המוכר, על ב"כ המוכר" (עמ' 64 לפרוטוקול), והוחלט להגיש תביעה נגד החברה המוכרת ובאי כוחה (וראו הפרוטוקול ת/10).