עו"ד כהן ניסן הוסיף ומסר, כי "איך שהוא אי תשלום המע"מ הוריד את בעלי המניות לקרקע ... והכל נעצר". עוד מסר עו"ד כהן ניסן, כי בית המשפט שדן בתביעה המליץ למחוק אותה משום שהנזקים עדיין לא התגבשו. אף עו"ד כהן ניסן המליץ לנתבעים להמתין עם התביעה, ובינתיים להמשיך את הפעילות בחברה. ואולם, לדעת עו"ד כהן ניסן, הנתבע התאהב בתביעה (עמ' 66 לפרוטוקול), כיוון שסבר שהתביעה תניב לו כסף קל במקום להקים את המיזם, ובשלב מסויים אף החליט להעביר את הטיפול במיזם במושבה מגדל לעורך דין אחר. עו"ד כהן ניסן לא הכחיש את האינטרס שלו במיזם של החברה (עמ' 65 לפרוטוקול), ומכיוון שהטיפול בפרוייקט הועבר לעורך דין אחר, אף הוא הגיש תביעה נגד הנתבעים.
צא וראה: הנתבעים שעלו ארצה, וביקשו להשקיע ממון במיזם בניה במושבה מגדל, מוצאים את עצמם מסובכים בתביעות שונות עם החברה שמכרה את הקרקע, ועם באי כוחה, וכן עם עורך הדין שטיפל בענייניה של החברה, ועם התובעת בתביעה שלפני. הייפלא שהנתבעים מבקשים לנטוש את המיזם?
34. הפרוטוקול המעניק לכאורה לתובעת זכות הצבעה שווה לזכות התובעים (מוצג ת/4), נערך על ידי עו"ד כהן ניסן, שערך גם את החוזה לרכישת הקרקע, שהוביל בסופו של דבר את החברה ואת הצדדים למשבר אמון חריף.
הדבר הבולט במערכת היחסים בין הצדדים הוא, שמן הצד האחד, הנתבעים הם שהשקיעו את סכום הכסף שהיה דרוש לשם רכישת הקרקע, והם שהזרימו סכומי כסף לחברה, מהם שולמה בין היתר משכורתה של התובעת, ולעומת זאת, וחרף העובדה שהתובעת לא השקיעה סכומי כסף בפועל, ולמעשה לא נשאה בסיכון כלשהוא, מקבלת זכות חתימה שווה לזכות החתימה של הנתבעים, ובנוסף לכך, כפי שנקבע בסעיף 5 לפרוטוקול, זכות שווה בקבלת ההחלטות בחברה.
35. בדרך כלל מקובל, שזכויות הצבעה וזכויות קבלת ההחלטות, ייגזרו מהמחויבויות הכספית של בעלי המניות בחברה. במילים אחרות, בעל המניות המשקיע סכומי כסף גדולים יותר, יהיה זכאי להשפיע יותר על ענייניה של החברה. המצב החריג הוא, כאשר קיים חוסר סימטריה בין משקל ההשקעות הכספיות בחברה למשקל זכויות ההצבעה. כאשר מתקיים חוסר סמטריה, בין משקל ההשקעות הכספיות מחד גיסא למשקל הזכויות להצביע ולקבל החלטות בחברה מאידך גיסא, יש לבדוק מה הסיבה לכך, והאם קיים הסבר סביר, המיישב את הסתירה בין המחוייבות הכספית למשקל זכויות ההצבעה.
במקרה שלפני לא מצאתי כל סיבה סבירה, היכולה להסביר את הפער בין העובדה, שהנתבעים היו אלה שהשקיעו את כל סכומי הכסף שהחברה הייתה זקוקה להם, כאשר מנגד, התובעת מקבלת זכות חתימה שווה וזכות "וטו" על כל החלטה שהנתבעים, המחזיקים ב- 90% ממניות החברה, מוסמכים לקבל.