פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
חברה ביקשה לרשום פטנט על אמצאות. חברה אחרת התנגדה, והתנהל הליך בעניין לפני רשם הפטנטים. במהלך ההליך ביקשה החברה המבקשת לתקן את בקשת הפטנט. הרשם דחה את בקשת התיקון והליך ההתנגדות המשיך להתנהל. החברה המבקשת מעוניינת להשיג כבר עתה על דחיית בקשת התיקון. סעיף 174 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק או חוק הפטנטים), קובע שיש זכות ערעור על "החלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו", אולם נדרשת רשות כדי לערער על "החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך". מה הסיווג של ההחלטה בבקשת התיקון? זו השאלה שמתעוררת בבקשה שלפניי.
הקדמה: הליכים לפני רשם הפטנטים
1. אתאר תחילה את מהות ההליכים נושא הבקשה. פטנט מעניק לבעליו מונופול לתקופה מוגבלת על האמצאה נושא הפטנט ועל השימוש בה (סעיפים 49(א) ו-52 לחוק; רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limited, פ"ד נט(2) 85, 94 (2004)). ב"תמורה" למונופול בעלי הפטנט מגלים לציבור את האמצאה ומעבירים אותה לנחלת הכלל בתום תקופת המונופול (ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פ"ד מד(2) 846, 852–854 (1990) (להלן: עניין שכטר); Warner-Lambert Co. v. Generics (UK) Ltd. [2018] UKSC 56, [17]). פרק ג' לחוק מסדיר את ההליכים עד לקבלת פטנט, ואלה העיקריים בהם: בעל אמצאה (הממציא או מי שבא מכוחו) מגיש בקשה לפטנט; רשם הפטנטים בוחן את הבקשה ומחליט אם לקבל אותה; אם היה קיבול, הרשם דן בהליכי התנגדות למתן הפטנט (אם הוגשו); אם לא היו התנגדויות או אם הבקשה צלחה את ההתנגדויות, הרשם נותן את הפטנט לבעל האמצאה. בעל האמצאה מגלה את האמצאה לציבור עם הגשת הבקשה לפטנט, במסמכי הבקשה לנתינתו. כדי להגדיר את האמצאה משתמשים במסמכי הבקשה, ובעיקר בכתב הפירוט (תיאור האמצאה ודרכי הביצוע שלה) ובכתב התביעות (הגדרת האמצאה), שבא בסוף כתב הפירוט. את היקף המונופול תוחם כתב התביעות. רוחב ההגנה על הפטנט מושפע ממידת ההתקדמות ההמצאתית בו ומהתרומה שלה לתחום המקצועי (סעיפים 11, 12(א), 13, 49(א) ו-3 לחוק; ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, 64, 66–67, 68–69 (1990); ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 678–679 (1994)). את בקשת הפטנט בוחנים תחילה על בסיס מסמכי הבקשה (סעיף 17(א) לחוק). דיני הפטנטים לא נועדו להעניק הגנה מונופוליסטית לאמצאה שאינה כשירת פטנט. אחד הכלים להבטיח זאת הוא היכולת של כל אדם להתנגד לבקשה למתן פטנט (סעיפים 30–31 לחוק; עניין שכטר, עמ' 854, 852). מי שמבקשת להתנגד למתן הפטנט, יכולה להסתמך על הבקשה (לצורך עילות ההתנגדות בסעיף 31(1), (2) לחוק). מכל אלה ברורים החשיבות של בקשת הפטנט והצורך לדייק במסמכיה.