2. בשל החשיבות של מסמכי הפטנט החוק קובע הוראות בדבר תיקונם. מבקש הפטנט רשאי – בלי צורך ברשות – לתקן את כתב הפירוט (בפסקה זו: לרבות כתב התביעות) בכל שלב עד קיבול הבקשה (סעיף 22 לחוק). לאחר קיבול הבקשה הוא יכול לבקש מהרשם רשות לתקן את כתב הפירוט (סעיף 29 לחוק). לאחר שהפטנט ניתן, בעל הפטנט יכול לבקש מהרשם רשות לתקן את כתב הפירוט (סעיף 65 לחוק). אם מתנהל בבית משפט הליך לפי החוק, בעל הפטנט יכול לבקש שבית המשפט יורה לתקן את כתב הפירוט (סעיף 190 לחוק). את התיקונים שדורשים רשות: לאחר קיבול הבקשה, לאחר שהפטנט ניתן ובהליך בבית משפט – אפשר לבקש בשתי עילות. העילה הראשונה עניינה תיקון טעות סופר. הרשם או בית המשפט ירשה תיקון כזה אם שוכנע שמדובר בטעות סופר בלבד. הרשם אף מוסמך לתקן מיוזמתו (ובהסכמת המבקש או הבעלים) טעות סופר בכתב הפירוט (סעיף 69 לחוק). העילה השנייה היא תיקון קל: הבהרה או סילוק שגיאה, או תיקון שמצמצם את התביעות (סעיף 65 לחוק). הרשם או בית המשפט ירשה את התיקון אם הוא אינו מרחיב את התביעות ואינו מוסיף דברים שלא נזכרו בעיקרם מלכתחילה (סעיף 66 לחוק). כל אדם רשאי להתנגד לתיקון על פי העילה השנייה (סעיף 67 לחוק). מיום שתיקון נרשם, רואים את כתב הפירוט המתוקן כאילו התקבל כך מלכתחילה (סעיף 71 לחוק).
3. כל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן פטנט, תוך שלושה חודשים מפרסום בקשה שקובלה (סעיף 30 לחוק). יש שלוש עילות להתנגדות: הרשם היה מוסמך לסרב לקבל את בקשת הפטנט; האמצאה אינה כשירה להירשם בתור פטנט; בעל האמצאה הוא המתנגד, ולא מבקש הפטנט (סעיף 31 לחוק). הרשם ידון בהתנגדות ויכריע בה (סעיפים 32–34 לחוק).
4. רשם הפטנטים מוסמך לדון בבקשות השונות שנזכרו. סמכות זו נתונה גם לסגנו (הגדרת "רשם" בסעיף 1 לחוק; סעיף 158(ג) לחוק) ולפוסק בקניין רוחני (סעיף 172א לחוק). אף שהרשם הוא בעל תפקיד ברשות המבצעת, הדיון בבקשות אלו הוא – לענייננו – מעין שיפוטי (להשוואה ראו Oil States Energy Servs., LLC v. Greene’s Energy Grp., LLC, 138 S. Ct. 1365 (2018)) במובן זה שיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטות בהן. הערעור הוא בזכות או ברשות, בהתאם לשאלה אם הסתיים ההליך לפני הרשם (סעיף 174 לחוק). לפי תקנה 192 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: התקנות), סדרי הדין בערעור זה הם כמו אלה שבערעור על פסק דין של בית משפט השלום.