28. מכל האמור עולה כי החלטת סגנית הרשם בבקשת התיקון לא סיימה את ההליך לפניה. כדי להשיג על החלטה זו עם נתינתה היה על המבקשת לקבל רשות. למבקשת תעמוד הזכות לערער על החלטה זו בתום הדיון בהתנגדות למתן הפטנט. אבחן כעת טענות שונות שהעלתה המבקשת נגד מסקנה זו.
5. תשובות לטענות נגד
29. המבקשת טענה כי בענייננו יש להתחשב בזכות הערעור. נזכיר כי "אף אם רואים בזכות הערעור זכות חוקתית, הרי שככל הזכויות האחרות, אף היא זכות מסויגת ולא מוחלטת, והיא נשקלת אל מול עקרונות מערכתיים של יציבות וסופיות" (בג"ץ 2442/11 שטנגר נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד סו(2) 640, 668 (2013)). מכל מקום, סיווג ההחלטה אינו שולל מהמבקשת את זכות הערעור עליה. הוא אך דוחה את מימוש הזכות לסוף ההליך, ולכל היותר הוא מתנה את המימוש המיידי של הזכות בקבלת רשות (שני, עמ' 80).
30. טענות אחרות של המבקשת נועדו למצוא בהחלטה בבקשה לתיקון בקשת פטנט מאפיין מיוחד שיש בו כדי להצדיק זכות לערער עליה תמיד, בלי תלות במבחן הסעד. טענה אחת של המשיבה היא כי מאחר שבבקשה נפרדת לתיקון בקשת פטנט יש זכות ערעור, יש להעניק אותה אף אם הבקשה היא חלק מהליך התנגדות למתן פטנט. טענה זו יש לדחות. כאמור, במבחן הסעד בוחנים את התיק הנדון ואת הסעד שמבוקש בו, ואפשר שהכרעה תיחשב ל"פסק דין" בהליך אחד ול"החלטה אחרת" בהליך אחר (עניין מנדלבליט, עמ' 395). בדומה, יש לדחות את טענת המבקשת בדבר הסדרת ההתנגדות לתיקון פטנט והבקשה לתיקון בקשת פטנט בפרקים שונים בחוק הפטנטים. התחולה של סעיף 174 לחוק אינה מוגבלת להליכים לפי סעיף מסוים או פרק מסוים. יש לבחון את מהות ההליך ולא את כותרתו או את מקורו.
31. המבקשת טענה כי ההחלטה בבקשת התיקון חורצת את גורל בקשת הפטנט, ועל כן יש להעניק זכות לערער עליה. היא הוסיפה כי אם סגנית הרשם תדחה את ההתנגדות למתן הפטנט, המבקשת תקבל פטנט שאינה מעוניינת בו או שהוא פגום – ולא תוכל לערער על כך משום שלכאורה היא קיבלה את מבוקשה. לא מצאתי ממש בטענה זו. ראשית, לפי מבחן הסעד גם החלטה חשובה ש"חורצת את גורל התיק" עשויה להיחשב להחלטה אחרת והערעור עליה יהיה ברשות. כך לדוגמה אם הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר, הנתבע ביקש רשות להתגונן ובקשתו נדחתה. למעשה תם הדיון המהותי בתביעה משום שככלל השלב הבא הוא פסק דין שמקבל את התביעה. בכל זאת מסווגים החלטה זו כהחלטה אחרת (ע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מב(2) 837, 839 (1988); ע"א 9392/10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רסולי, פסקה 9 (4.7.2013). ראו היום סעיף 1(9) לצו בתי המשפט). רק בהינתן פסק הדין – ולצידו סעד לתובע – אפשר לערער בזכות על פסק הדין כולו ועל החלטת הביניים לסרב לתת רשות להתגונן (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 116–117 (מהדורה שלישית, 2012)). שנית, גם אם סגנית הרשם תדחה את ההתנגדות למתן פטנט, תהיה למבקשת זכות לערער על ההחלטה בהליך ועל החלטות ביניים בו, בהן ההחלטה בבקשת התיקון. לצורכי ערעור "נבלעות" בפסק הדין החלטות הביניים שקדמו לו. בערעור (בזכות) על פסק הדין אפשר להשיג עליהן (תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 8629/08 עטר נ' אשל, פ"ד סה(1) 709, 717 (2011)). בעל דין שנפגע מהחלטה אחרת רשאי להשיג עליה אז בזכות. לדוגמה, במהלך הליך אזרחי חייב בית המשפט את התובע בהוצאות בשל בקשת ביניים (רע"א 519/08 ח'ורי נ' עוואד, פ"ד סד(1) 479, 497 (2010)). זו החלטת ביניים (רע"א 5526/18 יפה נ' דיאמנט (13.12.2018)). בתום ההליך קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובע את כל הסעד שביקש. התובע עדיין זכאי לערער ולהשיג על ההחלטה לחייב אותו בהוצאות. בדומה, גם אם סגנית הרשם תדחה את ההתנגדות של המשיבה למתן הפטנט למבקשת, המבקשת תוכל להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון.
6. השאלות הנוספות שהמבקשת העלתה בבקשת הרשות לערער
32. לא ראיתי לתת רשות לערער בסוגיות הנוספות שהמבקשת ביקשה לדון בהן: דחיית בקשת הרשות לערער לבית המשפט המחוזי; ההחלטה בבקשת התיקון; ההחלטה בבקשת המחיקה. בחנתי את טענות המבקשת על פי אמת המידה שנקבעה בהלכת חניון חיפה. בשים לב לכך שהמבקשת תוכל להשיג בתום ההליך על ההחלטה בבקשת התיקון, ולכך שאין מדובר במצב בלתי הפיך, כאמור לעיל – לא מצאתי שעולה כאן שאלה משפטית חשובה שחורגת מעניינם של הצדדים ושמצדיקה רשות ערעור. אף לא מצאתי שההנמקה התמציתית של בית המשפט המחוזי מגלה עילה לתת רשות לערער בנסיבות המקרה (רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, פסקה 11 (8.12.2015); ע"א 668/89 פאר נ' חברת בית פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון), פ"ד מד(4) 693, 696–697 (1990)).
סוף דבר
33. אם בעקבות התנגדות למתן פטנט מוגשת בקשה לתיקון בקשת הפטנט, ורשם הפטנטים מכריע בבקשת התיקון תחילה, הכרעה זו היא החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפני הרשם. כדי להשיג עליה עם הינתנה נדרשת רשות. לחלופין, אפשר להשיג עליה בזכות בתום הדיון בהליך ההתנגדות למתן פטנט.