פסקי דין

פר"ק 22006-07-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח' נ' עטרת תעשיות (1996) בע"מ ואח' - חלק 5

10 ינואר 2019
הדפסה

34. כונסי הנכסים טוענים כי ביצוע פעולות כספיות בהיקפים של מיליוני ₪ בתקופה קצרה כל כך, ללא רישום חשבונאי, ותוך שימוש בחשבון אשר לא ברור מדוע נפתח ומה הצורך בו, כאשר לרשותו של המשיב עמד צוות מקצועי שהרישום החשבונאי הוא חלק מהגדרת תפקידו, אינו סביר ומעיד על כוונת הסתרה.

35. באשר למועד פתיחת החשבון בבנק הדואר, טוענים כונסי הנכסים, כי בניגוד לנטען על ידי המשיב, מצילום דף החשבון הראשון של חשבון החברה בבנק הדואר ניתן ללמוד כי החשבון נפתח עוד ביום 16.06.2014. לפיכך, חלפו 22 ימים מיום פתיחת החשבון ועד לנסיעתו של המשיב לחו"ל, מבלי שהוא עדכן את הנהלת הכספים בחברה בדבר פתיחת החשבון.

36. כונסי הנכסים דוחים את טענת המשיב כי הוא פטור מרישום שיקים של החברה שהופקדו בבנק הדואר, שכן לא יעלה על הדעת שחברה לא תרשום בספריה את כל התשלומים שהיא מבצעת באמצעות שיקים. חברה כזו לא תוכל להציג דו"ח כספי לפי כללי החשבונאות המקובלים וממילא לא תוכל להגיש דוחות לרשויות המס. זאת ועוד, החברה ביצעה העברות בנקאיות מחשבונה בבנק הפועלים לחשבון בבנק הדואר ולא משיכות בשיקים, כטענת המשיב.

37. המשיב, כך טוענים כונסי הנכסים, אינו יכול לזקוף לזכותו את העובדה שלא משך את כלל יתרות החשבון בבנק הדואר, משום שהחשבון בבנק הדואר אינו מאפשר משיכת יתר, ובחשבון היו שיקים דחויים בסך של כ – 140 אש"ח שהופקדו עד יום נסיעתו של המשיב לחו"ל ולכן לא היה ניתן למשוך את תמורתם.

38. כונסי הנכסים דוחים גם את כל טענות המשיב ביחס להעברות הכספים שביצע לטענתו לאבו מיאלה. לטענתם, אין לכך תימוכין ראייתיים (הסכם, קבלה או מסמך כלשהו) והמשיב עצמו אישר כי אף אחד לא ידע על קיומה של העסקה עם אבו מיאלה, לרבות מנהל הכספים של החברה. זאת ועוד, יש לדחות את ניסיונו של המשיב להסיט לפתחם של כונסי הנכסים את האחריות בגין אי הבאתו של אבו מיאלה כעד. המשיב הוא שהיה אמור להביאו לעדות על מנת לתמוך בגרסתו, אולם הוא לא עשה כן והדבר פועל לחובתו.

39. עוד מציינים כונסי הנכסים כי הם אכן מחזיקים בדוחות חקירה בקשר לאבו מיאלה, המעידים כי הוא חסר נכסים ומצוי בהליכי פשיטת רגל. אולם, הדוחות אינם רלוונטיים לבקשה ולפיכך גם לא הוגשו בשעתו לבית המשפט.

40. כונסי הנכסים דוחים את טענות המשיב בדבר יחסי אמון עם אבו מיאלה, או היותו לקוח לא רגיל של החברה. לטענתם, אבו מיאלה היה לקוח של החברה והכספים שהועברו אליו מהווים עסקת מימון לכל דבר ועניין. כמו כן, בניגוד לטענת המשיב בדבר הרחבת הפעילות מול אבו מיאלה, בפועל הפעילות רק קטנה.

עמוד הקודם1...45
6...14עמוד הבא