וראו באשר לכך גם ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ג' (2014); עניין מליסרון, פסקאות ק"ה-ק"ח.
קח. ומן הכלל אל הפרט: אשר לרוזנהויז, מדובר במנהלה של קמעונאית המזון הגדולה בישראל; ההסדרים אותם ניסה להשיג היו עם ספקיות המזון והמשקאות הגדולות בישראל; וזאת באופן שעלול היה להשפיע ישירות על קמעונאית המזון השניה בגדלה בישראל. עינינו הרואות כי עסקינן ברובד הגבוה ביותר של שוק המזון,
--- סוף עמוד 60 ---
על משמעות הדברים בנושא התחרות, וברי כי אין דינו של עובד במכולת שכונתית כדינו של מנהלה הכללי של קמעונאית המזון הגדולה בישראל. כפי שציינתי מעלה, העובדה כי מדובר על פניו בהסדר אנכי, אין בה כדי להפחית מפגיעתו הפוטנציאלית הברורה במישור האופקי, ובכך שלמעשה אין בהסדר לו כיוונו המערערים דבר פרט לפגיעה תחרותית. בנוסף לכך, כאמור, לטעמי תהא זו טעות לבחון את ההסדרים נשוא העניין אך באספקלריה של המבצע הקונקרטי שנתבקשה הפסקתו, אלא יש להתחשב בנסיונו של רוזנהויז להשפיע על מערכת היחסים הנמשכת בין שופרסל לספקיות השונות, באופן שהיה עלול – במובהק – להביא לפגיעה ארוכת טווח בתחרות הקמעונאית בשוק המזון.
קט. במובנים רבים, תיק זה ממחיש את העובדה הפשוטה שתחרות איננה מצב הטבע, והגם שמעיקרא היה ניתן אולי לסבור כי תחרות מובנית בהתנהגות האנושית, בנימה דרויניסטית, כמסתבר לעתים הסדר בין מתחרים, או בענייננו הסדר שנועד לפגוע במתחרים, בחינת הגבל עסקי, תועלתו הכלכלית לצדדים לו היא רבה, אך היא באה על חשבון הציבור. בנידון דידן, ברי כי פשוט יותר היה לרוזנהויז להתקשר לספקים השונים בדרישה כי יביאו לסיומו של מבצע מגה, מאשר להתחרות ישירות במגה ולהוריד את המחירים אותם מציעה שופרסל; לדבר לא היה השפעה כספית על מאזניה של שופרסל, אלמלא ההליך הפלילי לא היה נגרם לה נזק, ואילו השתכללו מאמציו של רוזנהויז, הייתה שופרסל גם מרויחה רווח קל על-ידי מחיסול התחרות, בין באופן רגעי באמצעות הפסקת המבצע ובין, כאמור, באמצעות ההשפעה ארוכת הטווח על היחסים עם הספקים, שהיו בנקל "מבינים את הרמז". מכאן הצורך האמור בענישה משמעותית ומרתיעה – כדי שיידעו מנהלי תאגידים בכירים שהפשע הכלכלי אינו משתלם, וכי עליהם לבחור בדרך הארוכה ועשיית רווח כלכלי אמיתי, על פני הדרך הקצרה ויצירת רווחים מלאכותיים על חשבון קהל הצרכנים. בנוסף, כזכור, רוזנהויז הורשע לא רק בניסיון להשיג הסדרים כובלים, אלא גם בעבירות של הפרת תנאי מיזוג; תנאי מיזוג אלה "נתפרו למידותיה" של שופרסל, לשונם ברורה, ואף כפי שהעיד רוזנהויז, הוא עצמו לקח חלק בניסוחם (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5.7.2012, ע' 1757, ש' 28-20). גם בכך יש כדי להחמיר לגבי עונשו. מכאן, אף כי ניכר שאיננו מצויים ב"רף העליון" של עבירות ההגבלים העסקיים שעה שההסדרים בהם עסקינן לא יצאו אל הפועל, יש לקבוע כי ענייננו מחייב מאסר בפועל, וכאמור כך ראוי שיהא ככלל בעבירות מעין אלה; ולא למותר לציין, כי סעיף 47(א) לחוק קובע עונש מרבי של 3 שנות מאסר בגין כל אחת מן העבירות בהן הורשע רוזנהויז. כפי שציינתי מעלה, אכן