ט. אשר להרשעת גידור, ציין בית המשפט כי בכל הנוגע לעבירות הניסיון לערוך הסדר כובל, יש להרשיעו הן מכוח אחריותו הישירה כמבצע בצוותא, הן מכוח אחריותו כמנהל פעיל בתאגיד לפי סעיף 48 לחוק. לעניין אחריותו הישירה, צוין כי מעדותם של רוזנהויז וגידור עולה, שרוזנהויז יידע את גידור בדבר החלטתו לשוחח עם מנהלי הספקים, וכן יידע אותו לאחר השיחות; בנוסף, עולה מן העדויות כי ההחלטה להוציא את המוצרים האמורים ממגוון המוצרים שמוכרת שופרסל התקבלה במשותף על-ידי שניהם, וגידור אף ערך שיחות טלפון עם חלק מסמנכ"לי הספקים בעניין זה. לעניין אחריותו מכוח סעיף 48, קבע בית המשפט כי גידור היה מנהל בכיר בתאגיד, וידע ואף לקח חלק פעיל בביצוע העבירות, ולכן יש להרשיעו לפי סעיף זה.
י. אשר להרשעת גידור בעבירות של הפרת תנאי מיזוג, צוין בהכרעת הדין כי אלה יוחסו לו מכוח סעיף 48 בלבד ולא כמבצע בצוותא. בהמשך לכך, אף שלא נערך דיון נפרד לעניין הרשעתו בעבירות אלה והדיון אוחד עם עבירות הניסיון לערוך הסדר כובל, צוין כי ממכלול העדויות עולה שגידור ידע על אודות מעשיו של רוזנהויז, וכי לא עשה די, אם בכלל, למנוע את ביצוע העבירות, ומכאן כי יש להרשיעו.
יא. לעניין אחריותה של שופרסל, נקבע כי מדובר באחריות ישירה הנובעת ממעשיהם של רוזנהויז וגידור, מכוח תורת האורגנים. צוין, כי למעשה לא הייתה
--- סוף עמוד 9 ---
מחלוקת כי מעשיהם של רוזנהויז וגידור נעשו כחלק מתפקידם בשופרסל, ולכן הרשעתה של שופרסל נגזרת אוטומטית מהרשעתם שלהם.
הערעורים על הכרעת הדין – הודעות הערעור, עיקרי הטיעון והדיון לפנינו
ע"פ 5858/14 רוזנהויז נ' מדינת ישראל
יב. לעניין הניסיון לערוך הסדרים כובלים, רוזנהויז מערער הן על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי והן על הפרשנות המשפטית שניתנה להן. אשר לפן העובדתי נטען בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שדחה את טענתו של רוזנהויז לפיה השיחות שביצע עם הספקים נערכו באופן לא מתוכנן ואמוציונלי, וקבע שמדובר בפעילות מתוכננת וסדורה. נטען לעניין זה, כי רוזנהויז נחשף למודעה אך במהלך ישיבה שגרתית בשופרסל, ולכן בשונה מקביעת בית המשפט המחוזי לעניין זה, לא היתה זו ישיבה מיוחדת שנקבעה לשם קבלת החלטה על קו פעולה כדי להתמודד עם מבצע מגה.
יג. עוד נטען, כי מעדויות הספקים עולה, שהמערער הלין בשיחות עמם כי אינם יודעים לנהל את מותגיהם, ולא כי מבקש הוא מהם להפסיק את מבצע מגה; הובהר לעניין זה, כי פיחות בערך המותגים עלול להביא לירידה במתח הרווחים של שופרסל, ומכאן דאגתו של המערער למותגים. מנגד, רק שניים מתוך שמונת הספקים העידו כי המערער דרש מהם לבצע צעד אופרטיבי מול מגה (הפסקת אספקה או הורדת הנחות). כן נטען, כי בית המשפט לא נתן דעתו לכך שהספקים המדוברים הם מן הגדולים במשק, חלקם אף בעלי מונופולין, ומכאן כי מערך הכוחות מעיקרא אינו נוטה בהכרח לטובת שופרסל, ולראיה – אף לא אחד מהספקים לא עשה כדבריו של רוזנהויז. בנוסף נטען, כי בית המשפט לא נתן דעתו בהכרעת הדין לעדויות ספקים נוספים, המבססות את טענת רוזנהויז לפיה אך טען בפני הספקים כי המבצע הורס את מותגיהם, ולא מעבר לכך.