"במהלך אפריל 2014, במסגרת דיון שהתקיים אצלי במשרד בנושא התחשבנות פרויקט ה"סטריט מול" בכלל, לא קשור לעניין הזה, פניתי לאלי אהרון וביקשתי ממנו לטפל בנושא העמלה, השכר טרחה שמגיע לי בגין שגרירות דרום קוריאה. במועד זה הוא אמר לי: 'תיפגש בבקשה עם מר אילן בהרל' שכבר לא היה עובד שלו" (עמ' 22).
בתצהיר נכתב כי ביום 5.6.2014 נפגש פייט עם בהרל, אשר "אשרר את פרטי ההסכם", וביום 18.6.2014 שלח פייט מייל אל אהרון, בו דיווח על פגישתו עם בהרל. במייל נכתב: "מכיוון שהיקף העבודה הוא כ-27 מיליוני ₪ העמלה המגיעה לי היא כ-950 אלפי ₪ בתוספת מע"מ. אודה לקבלת תחשיב מדויק של העמלה על פי היקף העבודה".
10. בחקירתו הנגדית השיב פייט בשלילה כשנשאל אם יש לו הוכחה שהמלצתו לעורך-דין עורקבי על עמית, כחברה שתבצע את בניית השגרירות, "עשתה את שלה והשפיעה על קבלת ההחלטה" (עמ' 15). הוא טען כי הבחירה בעמית נעשתה אף בגין המלצתו החמה, אך הדגיש: "לא השפעתי על שום דבר". עוד הבהיר: "זה לא הייתה עסקה שקשורה לתשלום לפי שעות. זה היה עסקה שלחיבור עסקי ושכר טרחה" (עמ' 16).
גרסת בהרל
11. בתצהירו (צג/4) העיד בהרל כי בתקופה הרלבנטית הוא שימש כמנכ"ל עמית באמצעות חברת בהרל, על-פי הסכם למתן שירותים מיום 1.11.2010 (נספח א'2 לתצהירו). בסעיף 3 להסכם נקבעו השירותים שיעניק בהרל לעמית, וביניהם (ההדגשות הוספו - א"ג) -
"ב. ייצוג המזמין (עמית - א"ג) מול נותני העבודה בכלל הפרויקטים שתחת אחריותו, לרבות הצגת דרישות כספיות בשם המזמין מול נותני העבודות, אך למעט סגירה כספית שתיעשה רק באישור ובחתימת המזמין".
ובסעיף 4, בו פורטו התחייבויות בהרל כלפי עמית, נקבע בין השאר:
"ו. נותן השירותים לא יהיה רשאי לחייב את המזמין בשום התחייבות שהיא בין אם היא נדרשת כלפי נותן העבודה, בין אם כלפי קבלני משנה ובין אם כלפי ספקים בכלל זה, נותן השירותים לא יתחייב בשלם המזמין בכל התחייבות הנוגעת לחשבונות הפרויקט, להזמנת ציוד וחומרים לפרויקט, ולהתקשרויות עם קבלני משנה או ספקים. נותן השירותים ידאג להפנות כל דרישה להתחייבות שתתבקש מצד המזמין לנציג המזמין לשם אישורה.
.
.
יא. נציג המזמין לצורך ביצוע הסכם זה ולכל העניינים המפורשים בסעיף זה לעיל הם מר יצחק ברק, מנכ"ל קבוצת מנורה".
12. בחקירתו הנגדית הודה בהרל כי שגה בתצהירו בתיאור מבנה החברות, וכי תדפיס רשם החברות לגבי עמית (נ/3), לפיו חברת מנורה איזו בע"מ היא בעלת מניות יחידה בעמית, ומנהלי עמית הינם אהרון, ברק ודן חרמון, משקף את מצב הדברים האמיתי בתקופה הרלבנטית (עמ' 44 לתמלול ישיבת ההוכחות). הוא ציין כי הדירקטורים של עמית היו אהרון, ברק ודן חרמון, ואישר כי הוא היה כפוף לדירקטוריון (עמ' 46 לתמלול). כשנשאל מי היה הממונה הישיר עליו, השיב בהרל: