גרסת פייט
9. פייט, רואה חשבון המתמחה בייזמות נדל"ן, ציין בתצהירו כי היכרותו עם הנפשות הפועלות בעמית - בהרל, אהרון וברק - החלה בפרויקט "סטריט מול" שהוצא לפועל על-ידו ביחד עם שותפיו העסקיים. הוא הדגיש כי באותו פרויקט בהרל נשא ונתן בשם עמית, מבלי שאהרון וברק ציינו או נתנו להבין כי בהרל משולל סמכויות כלשהן.
פייט כתב בתצהירו כי לאחר פגישה עם עורקבי, שסיפר לו כי שגרירות דרום קוריאה מחפשת קבלן בנייה, הוא שוחח עם בהרל, מנכ"ל עמית, על האפשרות ליצירת קשר עסקי בין עמית לבין עורקבי ביחס לפרויקט השגרירות, וביקש לקבל עמלת תיווך בשיעור 5% מהיקף ההכנסות שתצמחנה לעמית בגין ביצוע הפרויקט (להלן: השיחה הראשונה של פייט ובהרל). בחקירה הנגדית ציין פייט כי השיחה נערכה ביום 10.4.2013 (עמ' 13). בהרל ביקש לדון בבקשת פייט, וכעבור זמן הוא חזר ובפיו תשובה שלילית ובקשה להפחתת שיעור העמלה (להלן: השיחה השנייה של פייט ובהרל). בין פייט לבין בהרל נוהל משא ומתן קצר, שבסיומו הסכים פייט להפחתת שיעור העמלה ל-3.5% מהיקף הכנסות עמית בפרויקט. פייט כתב בסעיף 20.3 לתצהירו: "בהרל יידע אותי בזמן אמת כי הוא מתייעץ עם בעלי המניות של א. עמית ביחס לשיעור העמלה בגין החיבור העסקי". על אופן פעילותו העיד פייט בסעיף 23.1 לתצהירו:
"לא עסקתי בשכנוע של איש מטעם השגרירות ובוודאי שלא עסקתי בשידול של מאן דהוא להתקשר עם א. עמית. המענה על השאלות של א. עמית והמידע שנמסר להם ממני היה תמיד חוקי ולגיטימי. מן הראוי לחדד כי עד כמה שזכור לי, לא היה מדובר במכרז פומבי שפורסם לכל באופן נרחב, כפי שמנסה א. עמית להציג זאת, אלא במעין הזמנה להציע הזמנות, שבמסגרתה הייתה חשיבות רבה להמלצות וכלל לא ניתן היה לדעת על המכרז, אלמלא הבאתי אותו לידיעת א. עמית".
בחקירתו הנגדית ציין פייט כי יום או יומיים לאחר הסיכום בעל-פה בינו לבין בהרל, נפגש בהרל עם עורקבי . עוד אמר:
"אני החלטתי לחבר את אילן בהרל - מיד לאחר סיכום בעל פה שלנו, שהכל התנהל בשיחות טלפוניות - לעורך-דין עורקבי כדי שיהיה להם סיכוי להיכנס למסלול של בניית בית השגרירות, ולא היה זמן לעשות את זה (לערוך הסכם בכתב - א"ג)" (עמ' 17).
פייט הוסיף בתצהירו כי משזכתה עמית בעבודות לביצוע פרויקט השגרירות, אהרון יצר עמו קשר טלפוני והודה לו על החיבור העסקי שהוא רקם (להלן: השיחה הטלפונית הראשונה עם אהרון).
כשהוא פנה בחודש אפריל 2014 לאהרון (ולא לבהרל, שבאותה עת סיים עבודתו אצל עמית) בבקשה לקבל את העמלה, הפנה אותו אהרון לבהרל (להלן: השיחה השנייה עם אהרון). בחקירתו הנגדית אמר: "אני פגשתי את אלי אהרון ושאלתי אותו בדבר העמלה שלי. שלח אותי לפגוש את אילן בהרל שכבר היה מחוץ לחברה. לא הבנתי למה", "זה היה במשרד שלי בתל אביב" (עמ' 22-21). עוד אמר: