כתב ההגנה
5. בכתב ההגנה הכחישה עמית כי בינה לבין פייט נכרת הסכם לקבלת עמלת תיווך בקשר עם בניית בניין השגרירות. הודגש כי עמית זכתה בביצוע עבודות בניית השגרירות באופן גלוי ובתהליך של מכרז ומשא ומתן ארוך בינה לבין מזמין העבודות, שבו היא גברה על מתחרותיה. עוד נטען כי לבהרל, שכיהן כמנכ"ל שכיר בעמית, עד לפיטוריו, לא הייתה סמכות להתקשר בשמה של עמית ולחייב אותה בהתקשרויות חוזיות כלשהן. צוין שעמית ובעליה, אהרון, לא היו מעוניינים בשום מקרה בהתקשרות עם פייט שעניינה תיווך לקבלת עבודות, לאור מעורבות פייט באישור תשלום לעבודות שעמית ביצעה בפרויקט אחר (פרויקט "סטריטמול"), מה עוד שהוא נעדר כישורי תיווך, ולא הייתה לו יכולת להשפיע בדרך כלשהי על מהלכיה והחלטותיה של עמית. עמית הוסיפה וטענה כי בהיעדר הסכם כלשהו בינה לבין פייט, לא קמה זכותו לקבלת חשבונות בגין פרויקטים ועבודות שאין לו נגיעה אליהם ומהווים סוד מסחרי של עמית.
כתב התשובה
6. בכתב התשובה טענו התובעים כי בתקופה הרלבנטית שימש בהרל כמנכ"ל עמית, ובשמה הוא התקשר עמם במסגרת הרשאתו. הודגש כי התחייבותו כלפי התובעים הינה תקפה, בין היתר בהסתמך על חוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק השליחות).
ההודעה לצדדים השלישיים
7. עמית הגישה הודעה לצדדים שלישיים, נגד בהרל וחברה שבבעלותו, היא צד שלישי מס' 2 (להלן: חברת בהרל או החברה). בהודעה נטען כי במידה והיא תחויב לשלם כספים לתובעים, היא תהא זכאית לקבל שיפוי מבהרל ומהחברה, אשר פעלו שלא בסמכות וברשות והתחזו כמי שרשאים להתחייב בשמה כלפי התובעים. עמית טענה כי התגלה לה שבהרל עמד בקשר עם פייט עובר להגשת התביעה, סמך ידו עליה והביע דעתו כי היא נכונה וצודקת. לטענת עמית, בעשותו כך פעל בהרל ביחד עם החברה תוך הפרת הסכם התקשרות עם עמית, הפרת אמונים, זדון וכוונה תחילה, שלא בניקיון כפיים ומבלי להתחשב בנזקים שנגרמים לעמית. עוד נטען כי המעשים המיוחסים לבהרל בכתב התביעה עולים כדי העדפת האינטרסים של התובעים על פני אלו של עמית, והינם בגדר רשלנות.
8. בכתב ההגנה של הצדדים השלישיים הם סמכו ידיהם על גרסת התובעים. הם טענו כי התובעים הם שיצרו את הקשר העיסקי בין עמית לבין שגרירות דרום קוריאה, בעקבותיו ביצעה עמית את פרויקט הקמת בית השגרירות, וכי בהרל אכן התחייב בשם עמית לשלם לפייט עמלה בשיעור 3.5% מהיקף הכנסות עמית מהפרויקט. צוין כי בהרל, שהיה באותה עת מנכ"ל עמית, פעל בסמכות וברשות, ואף קיבל את הסכמתו ואישורו של אהרון לתשלום עמלת התיווך, וכי היה זה אהרון שאף הפחית את שיעור העמלה מ-5% (כדרישת פייט) ל-3.5%. הודגש כי הסכמים דומים לתשלום עמלות תיווך על-ידי עמית לחברה אחרת נעשו על-ידי בהרל באישורו של אהרון בפרויקטים אחרים - פרויקט קניון יוקנעם של גזית גלוב ופרויקט קניון "סטריט מול" ברמת ישי.