111. משכך, ומאחר שכפי שציינתי בפיסקאות 99-96 שלעיל, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי אחוז הריבית הקובע לעניין ההלוואה הוא אחוז הריבית המופיע במסמך מתווה העסקה בשיטת "ריבית דריבית", ובשים לב לכך שלא מצאתי טעם טוב להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי הנכבד – יש לערוך עתה מחדש את החישוב על-פי קביעותיו המהותיות של בית המשפט המחוזי הנכבד.
112. החישוב שיש לבצע הוא איפוא חישוב של ריבית חודשית בשיעור 1% המחושב בשיטת "ריבית דריבית" לאורך כל תקופת ההלוואה, מבלי שיתווספו לסכום זה תשלומי ריבית מתאריך 31.08.2010. חישוב זה נעשה על-ידי רו"ח זיצר בהבהרתו האחרונה ועל-פיו, סכום החוב "הפתוח" עמד על סך של 608,108.25 אירו, אשר מהם יש להפחית סך של 266,531.57 אירו המשקפים את הסכום שוילאר קיבלה תמורת מכירת הנכס (265,000 אירו פחות 16,000 אירו ששולמו על חשבון העסקה, בשיערוך למועד ההלוואה, כפי שנעשה על-ידי רו"ח זיצר בחוות דעתו), ובסך-הכל יתרה לתשלום בסך של 341,576.68 אירו (פסק הדין המשלים נקט אמנם סכום מעט גבוה יותר, אך הטעם לכך נעוץ, כאמור, בכך שהסכום שנקבע בפסק הדין המשלים הוסיף לסכום ההלוואה תשלומי ריבית מתאריך 31.08.2010 ועד למועד הגשת חוות הדעת, תשלומים שלא הוספו כאן, שכן כפי שנקבע, האחריות לאי-תשלום יתרת ההלוואה החל מתאריך 31.08.2010 רובצת לפתחה של וילאר).
113. נוכח כל האמור לעיל – אם תישמע דעתי, אציע לחבריי כי נדחה את הערעורים ואת הערעורים שכנגד הן על פסק דינו החלקי והן על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי הנכבד, אך בד בבד נתקן את הטעויות החישוביות שנפלו בפסק הדין המשלים באופן שהסכום שאותו יחוייב דני לשלם לוילאר לצורך כיסוי ההלוואה יועמד על סך של 341,576.68 אירו. סכום זה יומר לשקלים חדשים על-פי השער היציג במועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד (22.07.2014) ויישא מאז הצמדה וריבית כדין (המוטל על חיוב שקלי) ממועד זה ואילך – עד הפירעון. במקביל מוצע לבטל את סעד עיכוב הביצוע הזמני שהוצא במסגרת ההליך שבפנינו.
114. בנסיבות העניין מוצע עוד כי כל צד ישא בהוצאותיו.
המשנה-לנשיאה
השופט נ' סולברג:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט (בדימ') א' שהם:
אני מסכים.
ש ו פ ט (בדימ')
הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה ח' מלצר.
ניתן היום, כ"ג בחשון התשע"ט (1.11.2018).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט (בדימ')
_______________