"שונה הוא הנחקר הקטין מן הנחקר הבגיר – במבנה אישיותו, בסף רגישותו, בבשלותו ובתלותו במבוגרים. הספרות והפסיקה הכירו בכך שתגובתו של קטין לשלילת חירותו וללחצי החקירה מעמידה אותו בסיכון מוגבר להודאת שווא, ועל כן דרכי חקירה המותרות כלפי בוגר אפשר שייאסרו לגבי קטינים.
עמדה על כך ועדת גולדברג. בדו"ח הוועדה נאמר כי לכל נחקר "סף שבירה" אישי על פי אישיותו ויכולתו לגייס כוחות נפשיים כדי לעמוד בתנאי לחץ. החשש להודאת שווא גדול יותר לגבי נחקרים שאינם משתייכים לעולם העברייני ואינם מורגלים במעצר ובחקירה (ס' 9). הוועדה מנתה שלוש קבוצות סיכון למתן הודאות שווא. בקבוצה הראשונה קשור הסיכון למבנה אישיותו של הנחקר, ועמה נמנים הקטינים (ס' 13-12). בקבוצה השנייה קשור הסיכון להשפעת החקירה או המעצר (ס' 14). בשלישית נמנים אלה המודים במה שלא עשו מחמת שיקולים ולחצים חברתיים (ס' 15).
פרק נפרד ייחדה הוועדה לחקירתם של קטינים. בתחילת הפרק קבעה הוועדה כי "אוכלוסיה זו של נחקרים חשופה יותר ממבוגרים להשפעות בחקירה, כושר עמידתם בלחץ החקירה קטן יותר, והנטיה לוותר על זכויות הנחקר (כגון זכות השתיקה) רבה ביותר" (ס' 65).
.....
הוועדה המליצה מספר המלצות לתיקון החוק, שעיקריהן אומצו בתיקון מס' 14 משנת תשס"ח לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א -1971 (להלן: "חוק הנוער"). תיקונים אלה יובאו בהמשך. הוועדה המליצה כי בנוסף לתיקון החוק, יוצאו הנחיות לחוקרים:
...כי בעת החקירה יתנו את דעתם ודאגתם גם לטובת הקטין, ובכלל זה את הצורך להסביר לו הסבר היטב את זכויותיו. יש למנות חוקרי נוער לאחר הכשרה נאותה והסמכה לתפקיד רגיש זה, שיהיו מודעים לנזק הנפשי, שלעיתים הינו בלתי הפיך, הנגרם לקטין מעצם מגעו עם המשטרה והצורך להקטין נזק זה במידת האפשר, אף אם גילוי האמת הוא שעומד בראש מעיינם בחקירה (ס' 72 לדו"ח הוועדה)".
- ביום 30.07.09, נכנס לתוקפו תיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א -1971 (להלן: "חוק הנוער"), אשר הביא לחידוד ההוראות וההנחיות בכל הנוגע לחקירת קטינים, תוך שמירה על כבודם ומתן משקל ראוי לשיקולי שיקומם והטיפול בהם בהתחשב בגילם ומידת בגרותם. כך למשל סעיף 1א' לחוק הנוער קובע, כי "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת ההליכים כלפיו ייעשה תוך שמירה על כבודו של הקטין ומתן משקל ראוי לשיקולי שיקומו, הטיפול בו... וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו".
- להלן שניים מהתיקונים המעוגנים בתיקון לחוק הנוער ושיש להם זיקה להליך שבפנינו:
סעיף 9ט' לחוק הנוער שקובע את זכותו של הקטין לנוכחות הורה או קרוב אחר במהלך החקירה, וכן את זכותו להיוועץ בהם לפני תחילת החקירה. לצד זכות זו נקבעו מספר סייגים; כך למשל, כאשר סבור קצין מוסמך, כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה. יחד עם זאת, החלטה אשר לקיום חקירה ללא נוכחות הורה, צריכה להיות מנומקת ובכתב.