לסיכום פרק זה
- בשולי דבריי בנוגע לפרק זה, מוצא אני לנכון לציין, כי עדותו של הנאשם בפנינו, אשר כאמור במהלכה נשמעה גרסתו לראשונה, אינה נקיה מספקות ולא הותירה רושם כה אמין ומהימן (על כך אעמוד בהמשך). יחד עם זאת, יש להבדיל בין דבריו של הנאשם לעניין קרות האירועים לבין דבריו לעניין התנהלות החקירה. כן, על הפגמים בחקירה ניתן ללמוד מתוך החומר הראייתי אשר הוצג בפנינו, ובכלל זה החקירות המוקלטות.
- על רקע העובדות הנוגעות לדיבוב הראשון, כפי שאלה נסקרו בהרחבה לעיל, דומה, כי עובדת הצטברותם של ליקויים לא מעטים, מוליכה למסקנה בדבר אי קבילותה של ראשית הודאה זו, הן לפי המסלול החקיקתי והן לפי המסלול הפסיקתי. לא זו אף זו, כפי שיבואר בהמשך, מקום בו דברי הנאשם במהלך הדיבוב הראשון (שבעיני המאשימה משמשים הם "ראשית הודיה"), לא הבשילו בבוא העת (במסגרת הדיבוב השני) לכדי הודאה וגרסה שיכולה לדור תחת קורת הגג של ההתרחשויות כהווייתן; יקשה עד מאד לאמץ את החוליה הראשונה בשרשרת של גרסה זו שאינה תואמת את חלקן המהותי של העובדות ו/או הפרטים המוכמנים. הוסף לכך, גם אם הייתי מקבל את גרסת המאשימה לפיה - דברי הנאשם בפני המדובבים כללו התייחסות לעובדה, כי הרצח בוצע תוך שימוש בסכין, עדיין, גם אז, אין באמירה זו, כשלעצמה, כדי ללמד, כהוא זה, על ידיעת הנאשם על אודות פרטים מוכמנים הנוגעים להתרחשות מושא ההליכים דכאן. כפי שאעמוד על כך בהמשך, שוכנעתי, כי גרסת הנאשם לפיה, הוא נחשף לכתבה באתר- ynet ממנה עולה, כי מותו של הנאשם נגרם כתוצאה מדקירות, היא סבירה ואין לשלול אותה (ראו – ת/102 והתוכן של התגובות שם). יתר על כן, גם העדה ל' עצמה, ציינה במסגרת עדותה (ראו – דבריה לעיל), כי השוטרים הודיעו לה במסגרת החקירה, כי המנוח נדקר; מכאן, אין לשלול את האפשרות, כי פרטים מסוימים מהחקירה דלפו החוצה. כן, העדה ל' עצמה העידה באמרה, כי היא נחשפה לכתבה המפרטת את מהלך הרצח. למותר לציין גם, כי, אין לשלול את גרסת הנאשם, לפיה - בפרק הזמן הרב שחלף בין אירוע הרצח לבין מעצרו ו/או דבריו בפני המדובבים, "כל עפולה" ידעה על פרטי האירוע. משכך, אין לראות בדברי הנאשם (אם נאמרו או נרמזו), לפיהם - עניין לנו באקט של דקירה, כדברים שמסבכים אותו בידיעה אשר לפרטים מוכמנים. החל מרגע פרסום הכתבה מושא ת/102 (וכן לאחר שהוברר, כי החוקרים עצמם התבטאו בפני אחת העדות (ל'), כי ענין לנו באירוע שמקורו בדקירה ובחלוף הזמן הרב מרגע קרות האירוע עד לרגע התבטאות הנאשם בפני המדובבים) אין לומר עוד, כי פרט זה (קרי- העובדה שהמנוח נדקר) נמנה על הפרטים המוכמנים.
מהלך החקירה לאחר הדיבוב; יום החקירה הראשון
- לאחר הדיבוב הראשון שהתקיים באמצע העיר עפולה, ולאחר הערכת-מצב טלפונית שנעשתה על ידי צוות החקירה (עדותו של בן לולו, עמ' 99 לפרוטוקול, שורה 4), הוחלט על מעצרו של הנאשם. בהמשך , וכפי עדותו של בן לולו:
"...החשוד הובהל לתחנת עפולה, בתחנת עפולה הוא נחקר בחקירה ראשונית במשרד לאחר כמובן שהוא התייעץ עם עורך דין זוהר ארבל וניתנו לו כל הזכויות שמגיעות לחשוד, ובמסגרת אותה חקירה הבחנו שהחשוד ממעיט לדבר או שלא דיבר בכלל, וסברנו שאולי בחוץ יהיה לו יותר נוח לדבר, ולכן שמתי על גופי מכשיר הקלטה והוצאתי אותו מהחדר המוקלט אל מקום מסוים בתחנה, ושם חקרתי אותו חקירה שארכה לדעתי שעה לערך, ומה שבלט שם בחקירה זה שהוא אמר אני הייתי בבית בזמן הרצח, זאת אומרת פה כבר קיבלנו הפרכת אליבי מאוד ברורה שאמירה שלא אומרת שהוא לא היה בבית בזמן שהשוטרים היו בזירת הרצח, וכשאני שואל אותו לגבי התנועות שלו בליל הרצח אז הוא אומר אני הייתי בבית כל הלילה היה ברור לי שהוא משקר. בהמשך התוכנית אנחנו הובלנו אותו לתחנה בחדרה, שם חיכו לו מדובבים ..." (עמ' 99 לפרוטוקול, שורות 16-6).
- הנאשם נחקר לראשונה על ידי החוקר ג'האד אבו סלאח (שנמנה על צוות החקירה המיוחד ואשר הוקם לצורך פענוח מקרה הרצח). באותה חקירה מיום 28.2.26 שעה 17:30, השתתפו גם רס"ב סעיד סלימאן וחוקר הנוער מירזה אבזך (ראו - ת/77), כאשר חקירה זו תועדה וסומנה כ- 238/16. כן, באותו הקשר, מלבד ההודעה מושא ת/77, הוגשו לבית המשפט המוצגים: ת/78 - דו"ח מ"ט; ת/79 - דיסק החקירה ות/80 - תמליל החקירה.
- הנאשם הוזהר כחוק, הוסברו לו זכויותיו ואף ניתנה לו הזכות להתייעץ עם עורך דין טרם חקירתו. לנאשם יוחס חשד של גרימת מוות בכוונת תחילה וכן חשד לסחר בסמים. בתגובתו טען הנאשם כך: "בעבר נחקרתי בימ"ר צפון גם על סחר בסמים והחוקרים עשו עלי כל מיני תרגילים וטקטיקות והביאו אותי למצב שאני מודה בדברים שאני לא עשיתי, בנוסף לכל זה אני לא סומך על המשטרה מסיבה פשוטה מאוד שאני ראיתי בטלוויזיה על רצח זדורוב ומקרים אחרים ומכאן והלאה אני שומר על זכות השתיקה" (ת/77, שורות 10 -12). בהמשך, בשורה 16 ענה: "אני חף מפשע". מאותו שלב ואילך, לאורך חקירתו, שמר הנאשם על זכות השתיקה ולא ענה לשאלות שהופנו אליו.
החוקר ג'האד אבו סלאח, שימש אותה עת כחוקר בצוות החקירה, וכך העיד: