"העד אבו סאלח: אני אף פעם לא מזלזל בעצות של עורך דין ואף פעם לא אומר לחשודים דברים על עורכי הדין שלהם, אני פה מנסה להסביר לו ולהביא אותו למצב שכדאי לו לדבר ולהסביר, למרות שעצת עורך הדין שלו זה לשמור על זכות השתיקה, אבל בדרך כלל עורכי הדין בימים הראשונים לא יודעים מה יש בתיק ואני מנסה להסביר לו למה כדאי לו כן לדבר ולהסביר את עצמו.
ש: זאת אומרת שבנקודת הזמן הזאת של תחילת החקירה אתה שם את עצמך כיועץ של (הנאשם)כי העורך דין שלו לא יודע מה יש בתיק ואז אתה חושב שכדאי ל(נאשם)לא לשמור על זכות השתיקה.
ת: זה לא יועץ, זה הליך בתשאול חקירה שהוא מקובל שחוקר שהוא מדבר עם נחקר אז מנסה להגיד לו דברים כדי שהוא יבין שהוא, שהוא כבר מסובך למעשה וזכות השתיקה זה לא משהו שיעזור לו, שכדאי לו לתת גרסה, זה משהו שמקובל בתשאול.
כב' הש' הלמן-נויסבוים: אבל הבנת שהעצה הזאת היא בניגוד לעצת עורך הדין שלו?
העד, מר אבו סלאח: אני לא אמרתי לו העצה של עורך הדין שלך היא לא טובה, אני כל הזמן הזכרתי שזאת אמנם זכותו אבל כדאי."
גם החוקר אלי בן לולו, התרעם במהלך החקירות על כך שהנאשם שומר על זכות השתיקה והטיח בו, לא אחת, כי הוא עבריין ומתנהג כמו עבריין.
כך גם נהג החוקר חולי, כאשר במהלך פעולות החקירה בהן נטל חלק, הוטחה בו הטענה, כי הוא ניסה להתערב ביחסים שבין הנאשם לבין הסניגור, כאשר תשובתו לכך הייתה, כי הוא רצה לקבל גרסה. להלן אביא חלק מתשובותיו של העד לשאלות שהופנו אליו, במהלך חקירתו:
"ש: או קיי, קודם דיברנו על זכות השתיקה של (הנאשם) אבל פה אני מנסה להבין שתי אמירות שלך, תראה, עמוד 60, אחרי שהוא שומר על זכות השתיקה ואתם מסבירים לו שזה לא בסדר לשמור על זכות השתיקה, אתה אומר לו ככה, אתה חושב הרגע זה בעיה שלך, אתה חושב הרגע, אתה לא חושב על העתיד, אתה לא חושב קדימה, אתה חושב מה יהיה עכשיו אז פה אני לא אדבר עכשיו אבל אתה לא חושב מה יהיה בעוד כמה זמן, בעוד יום, בעוד יומיים, בעוד חודש, בעוד חודשיים, אתה לא חושב, אתה היית כמו, אתה היית חושב כמו ילד עכשיו זו הבעיה שלך, תצא מהראש הזה, תצא מהבועה הזאת, תצא מהבועה שאתה נמצא בה, בסדר, עורך הדין שלך אמר לך בהתייעצות תשמור על זכות השתיקה, מה יהיה? אל תענה לי רגע כי אני ממשיך, או קיי, ואז בעמוד 70 אתה אומר לו בשורה 34, 35, כן, אתה אומר לו שהוא מתנהג כמו ראש אגון פשיעה בגלל שהוא שומר על זכות השתיקה ואז אתה אומר לו אמרתי לך, אז העצה של העורך דין שלך הייתה לשמור על זכות השתיקה, זו זכותך אבל אתה גורם לך נזק סתם, סתם, נאריך לך את המעצר, ונאריך לך ונאריך לך וזה לא ייגמר כמו שאתה חושב, אם אתה שותק אז זה ייגמר, זה לא ייגמר, נהפוכו, הוא ימכור לך מה שהוא רוצה, הוא רק מייעץ לך על פי עצת עורך דינך אמרתי, הוא מייעץ לך, נכון? מי שיישא בעונש זה אתה לא הוא, בוא תסביר לי בבקשה מה ניסית לגרום (לנאשם) להבין בזה שאתה אומר לו, כן, שמי שיישא בעונש זה הוא ולא אני שייעצתי לו לשמור על זכות השתיקה, למה אתה נכנס למקום הזה שבין עורך הדין לבין החשוד? תסביר לי את זה.