(ראה עמ' 27 לפרוטוקול שורה 21 עד עמ' 28 לפרוטוקול).
עוד, במסגרת חקירתו הנגדית, נחקר חולי תחילה אשר להסמכתו כחוקר נוער ואישר, כי הוא עבר קורסים מתאימים והוא יודע להבחין בין חקירת נוער לחקירת בגיר. לדידו, החקירות של הנאשם התנהלו בצורה נינוחה וניתנו לו הפסקות על פי בקשתו (עמ' 30 שורות 10-3). העד הדגיש, כי אין פסול בעובדה שהנאשם שמר על זכות השתיקה. עת ציין, כי הנאשם זלזל בחקירה הוא התכוון לסיטואציות כגון; הרמת רגליים על השולחן ועת סירב להוריד את רגליו כל עוד לא נותנים לו לעשן (עמ' 30, שורות 27-23).
- גם החוקר ג'האד אבו סלאח התייחס להתנהגותו של הנאשם במהלך החקירה, כך:
"ש: לא, למה אתה צריך להתבטא כלפי הנער בביטויים כמו יא סוחר, יא עבריין, יא ילד קקה, אתה מתנהג כמו זבל, בוא תסביר לי למה?
ת: כי היו מקרים בחקירות.
ש: בגלל שהוא שותק.
ת: לא בגלל שהוא שותק, היו מקרים בחקירות שהוא בעניין של סיגריות, עכשיו תנו לי את הסיגריה, עכשיו אני רוצה את הסיגריה שלי, אני לא זה, היה מקרה אחד שהוא הוצא איפשהו למשרד, לשירותים או משהו כזה וסירב לחזור, והחזיק בדלת, כאילו זו התנהגות של עבריין."
(עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 13-5).
כך גם החוקר בן לולו במסגרת עדותו בפנינו, לא פסח על יחסו השלילי של הנאשם לחוקריו:
"אוקיי אז תראי כפי שציינתי במסגרת העדות שלי אז (הנאשם) התנהג כעבריין לכל דבר ועניין, (הנאשם) התחצף, (הנאשם) דיבר אלינו לא יפה, (הנאשם) סירב להיכנס לחדר החקירה כשהוא היה במסגרת חקירה, היינו צריכים להשתמש נגדו בכוח סביר כדי להכניס אותו לחדר החקירה. (הנאשם) התנה את המשך החקירה התנה לנו את המשך החקירה בזה שאנחנו ניתן לו סיגריות. אני הוריתי מיד באותו תנאי שהוא הציב שאין סיגריות, אין סיגריות, צריכים להעמיד לילד הזה גבולות. הוא היה מוצג על ידי עורך דין זוהר ארבל כילד, כנער, שבאמת כל חטאו הוא לא יודע. אנחנו באמת קיבלנו את הרושם ההפוך לגמרי מ(הנאשם). הוא היה מניפולטיבי בצורה קיצונית לגמרי. כל חוקר ולו החוקר הרגוע ביותר אצלנו במחלק היה יוצא היה אומר לי ריבון העולמים, איזה, איזה חשוד זה."
(עמ' 102, שורות 11-1).
- אך לדוגמה, כפי העולה מ - ת/89 (החקירה השביעית של הנאשם), הנאשם סירב להרים את הראש ולהסתכל על החוקרים, הרים רגליים על הכיסאות (עמ' 23 שורות 33-15) ואף אמר לחוקר אלי בן לולו שהוא מעשן "סיגריות של כוסיות" (עמ' 17).
כך גם עולה מת/93 (החקירה השמינית של הנאשם); הנאשם דרש מספר פעמים לעשן סיגריות (לדוגמה, ראו – ת/93 ע' 28). עוד, הרים רגליים על השולחן והחוקרים פנו אליו מספר פעמים וביקשו ממנו לשבת בצורה הולמת (לדוגמה, שם, עמ' 28, שורה 14). יתרה מזו, הנאשם דיבר לחוקרים בצורה לא ראויה ובהזדמנות אחרת, כך התבטא כלפי החוקר ג'האד: "מה כיף לך בלשבת איתי? למה אתה אומר דבר כזה על עצמך? מה אתה איזה כלב?" (עמ' 25 שורה 34).