" ... התיקון המוצע יאפשר לבית המשפט להתרשם בדרך הקרובה ביותר־ להתרשמות בלתי אמצעית, מאופן ונסיבות מסירת הודאת הנאשם, ובכך תתאפשר הן הגנה טובה יותר על זכויותיו של הנאשם, והן יעילות רבה יותר בבחינת ההוכחות המובאות לפני בתי המשפט, שמשמעה שיפור ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, ואף חיסכון בזמן ובמשאבים ... כיצד נאמרו הדברים ומה חזות החשוד בעת מסירת ההודאה. בית המשפט יוכל גם לשפוט אם הנאשם ״הובל" על ידי שאלות החוקרים לענות מה שענה או שנשאל שאלות הבהרה בלבד, וכן ניתן יהיה להתרשם ממצבו ומצורת דיבורו של הנאשם לגבי צלילות דעתו והבנתו את שאלות חוקריו.
... התיקון המוצע מהווה שיפור בהגנה על זכויותיו של הנאשם, ומונע, או מפחית, אפשרות לטעויות, אי הבנות או טעויות מכוונות, ובכך משפר את יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת בשאלה כה מרכזית במשפט הפלילי.
מוצע לצלם בוידיאו הודאות נאשמים בעבירות שעונשן עשר שנות מאסר ומעלה, בשל החשיבות, המשמעות וחומרת העונש הנלוות לשאלת קבילותן של ההודאות במשפטים אלה.
... בישראל, הבעיה חריפה במיוחד, בשל ההלכה ולפיה ניתן לקבל הודאה בלא סיוע עצמאי וכי ה־דבר־מה״ הדרוש לחיזוקה יכול שיהיה ענין המצוי כולו בתחום ידיעתם של החוקרים.".
במסגרת ע"פ 323/84 שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד לט (3) 505, 517 (1985), נפסק:
" ההקלטה אינה רק משמרת בדייקנות את הצד המילולי שבאמרה אלא גם את הסממנים הנלווים לה (נעימת האמירה, היסוס, כעס וכדומה) וכן את דברי בן שיחו של נותן האמרה, ובאופן זה היא "מדברת בעד עצמה". כך ניתנים לבית המשפט כלים נוספים לעמוד מקרוב על מהימנות העד, על משמעותם הנכונה של דבריו ועל אמיתותם" .
נוסף על כך, אל לנו להתעלם מהיחס של המדובבים כלפי הנאשם/הקטין, כאשר אלה הפעילו עליו לחץ אינטנסיבי ורב תוך שימוש באמצעים פסולים, כפי המפורט בפרקים הקודמים. ויודגש, נאשם/קטין זכאי הוא לכל הזכויות המוענקות לו על פי חוק ואין נפקא מינה אם ענין לנו בנאשם/קטין בעל אישיות נוחה ו/או בעל אישיות בעייתית. בשני המצבים על רשויות החקירה להקפיד, הקפדה יתרה, על שמירת זכויותיו של הקטין.
הוראות חוק הנוער אמורות לשמש כנר לרגליהם של החוקרים. אל לה לרשות החוקרת לפעול תוך התעלמות מהוראות חוק הנוער, כך לדוגמא -יש לחקור את הנאשם/הקטין על ידי חוקר נוער, מיומן ובקי ברזי החוק ובזכויות שקמות לקטין (ללא קשר לצורת התנהלותו, התבטאויותיו ואופיו).
- עוד, עמדתי לעיל בהרחבה על חלק מהביטויים שהופנו כלפי הנאשם, כגון; "עבריין" ו"ילד קקה" ו"חרא" אשר, לטעמי, אין להם מקום במסגרת חקירה לגיטימית. נוסף על כך, בהקשר זה, מוצא אני לנכון להפנות, פעם נוספת לשאלות שהופנו לחוקר בן לולו ולתשובתו ביחס לשאלות אלו: "...בחקירה מיום 8.3 בעמוד 9, אתה מעשן סיגריות דקות, אתה מחזיק סיגריה ואתה אומר ל(נאשם) זה סיגריה למימדים שלך, אתה יודע למה אני נהנה כשאני מחזיק את הסיגריה הזאת?". החוקר בן לולו, במענה לכך, השיב: "הוא קטן מימדים נו, זאת עובדה, וגם הסיגריה שאני מעשן אותה היא קטנת מימדים". אין לי בהקשר זה אלא להפנות לדבריו של כב' השופט המנוח חשין (שנאמרו בהקשר אחר, אבל כוחם יפה, גם כאן) לפיהם:
"קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש, גם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול". - (ראו – ע"א 6106/92 פלונית נ' היועמ"ש, מח (2) 833, (פורם בנבו, 5/7/94).