תנא מסייע למסקנה זו ניתן למצוא במאזן הנוחות שבין הצדדים, כך שלהתרשמותי, בהתחשב במידת הנזק שעשוי להיגרם לתובעת עקב שלילת האפשרות להעברת זכויותיה כפי שהוכח בפני, ובשים לב לאורך תקופת השכירות, מהימנותם הכלכלית של השוכרים החליפים, אל מול הפגיעה האפשרית בזכויותיה הקנייניות של הנתבעת 1 בנכס עקב הפעלת ההוראה החוזית – ידה של הנתבעת 1 היא על העליונה בנסיבות העניין.
ויושם הדגש כי ככל שמדובר בהתנגדות התובעת להעברת הזכויות הנעוצה אך ורק ברצונה להתנות העברה זו בשיפור תנאיה המסחריים של העסקה, כי אז מדובר בהתניה בלתי סבירה בנסיבות העניין. אולם להתרשמותי לצד נימוק זה שקלה התובעת נימוקים אובייקטיבים החוסים במתחם הסבירות. שכן בעת בחינת השוכר החלופי הנתבעת 1 אינה מחויבת ליטול סיכונים חוזיים שלא נטלה בעת ההסכם עם התובעת, ולא הוכח בפני כי השיקול הבלעדי שעמד לנגד עיני הנתבעת 1 היה שיפור תנאי ההסכם אגב ביטול תניית הבלעדיות בהסכם עם רשת בורגרים.
33. מניתוח מכלול האמור שוכנעתי כי סירובה של הנתבעת 1 לשוכרים החלופיים המוצעים על פי הנתונים שהוצגו בפניה לא נבע מטעם שאינו ענייני והוגן, ועל כן נסיבות העניין אינן מקימות לתובעת תרופה בגין נזק שנגרם לה לכאורה עקב כישלון ההתקשרות עם אותם מציעים.
התוצאה
34. אשר על כן התביעה נדחית.
35. לאור העובדה כי התנהלות הנתבעות לא היתה נקיה מפגמים ומכל דופי אני מחייב את התובעת בהוצאת משפט ושכ"ט עו"ד של הנתבעות ברף הנמוך ובסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד הפירעון בפועל.
ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ט, 17 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.
אריאל ברגנר