משנודע למבקשות על פעילותו זו של מיכאל, הגישו את תביעתם בתיק זה למתן צו מניעה האוסר על מיכאל להתחרות בחברה. יחד עם התביעה העיקרית, הגישו גם את הבקשה העומדת להכרעתי כעת, למתן סעד זמני האוסר על מיכאל להתחרות בפעילות החברה, כלומר צו האוסר עליו לעסוק בכל עיסוק הנוגע ל"חדרים נקיים".
11. נספר עוד, כי בסמוך לפני הגשת התביעה הנוכחית, הגיש מיכאל עצמו בקשה לבית משפט זה למתן סעדים להסרת קיפוח, בקשה על פי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בבקשתו פירט מיכאל את טענותיו לקיפוח מצד יונירנט וטען כי יונירנט ורון עושים שימוש לרעה בכוחם כבעלי השליטה בחברה. על כן, עתר כי בית המשפט יצהיר כי ענייני החברה מתנהלים בדרך המקפחת אותו, כי יש לפרק את השותפות בחברה בדרך של התמחרות בין הצדדים ולהורות על מינוי מעריך שווי לחברה (ה"פ 37999-12-18).
הבקשה
12. בבקשה לצו זמני נטען כי מתן ייעוץ לחדרים נקיים על ידי מיכאל מהווה תחרות אסורה בעסקי החברה. נטען כי בהגדרת עסקי החברה כמופיע בהסכם המייסדים נקבע כי עיסוקה של החברה יהיה בתחום ה"חדרים הנקיים" ועל כן גם ייעוץ ל"חדרים נקיים" מצוי בתחום עסקי החברה. עוד הפנו המבקשות להוראות סעיפים 7.3, 7.4 ו-12.2 להסכם המייסדים שבהם התחייבו הצדדים מפורשות שלא להתחרות בחברה, ולרכז את כל פעילותם בתחומי העיסוק של החברה רק במסגרת החברה. עוד נטען כי פעילות המתחרה בעסקי החברה על ידי מיכאל, המכהן כדירקטור בחברה, מהווה הפרה של חובות האמון המוטלות עליו, והתנהגות בחוסר תום לב.
13. מיכאל מצדו מתנגד לבקשה. לטענתו עסקי הייעוץ בהם הוא עוסק כיום אינם מתחרים בעסקי החברה שכן החברה כלל אינה עוסקת בייעוץ. נטען עוד כי המשיבים אינם פונים ללקוחות החברה ואינם מעניקים שירותים ללקוחות החברה. עוד נטען כי עיסוקו של המשיב במשך למעלה מ-30 שנה היה בתחום ה"חדרים הנקיים" וכי מתן צו האוסר עליו לעסוק בייעוץ ל"חדרים נקיים" יגדע לחלוטין את מטה לחמו וימנע ממנו לעסוק בכל עיסוק אחר. בא כוח המשיבים הדגיש כי מיכאל הוא בן 65 ועל-כן יקשה עליו למצוא מקור תעסוקה אחר. נטען גם כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב רק כמענה לטענות שהעלה מיכאל בבקשתו למתן סעדים להסרת קיפוח, וכי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. לבסוף נטען כי גם אם לכאורה מפר מיכאל את חובותיו והתחייבויותיו לחברה, הרי שאין לתת סעד זמני שכן הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד הסופי המבוקש בתביעה.