43. דומה כי גם נציג הרשת, אלירז, לא הצליח לבאר העמימות במונח "תחרותי" כפי שנרשמה בהסכם. כפי שעולה מעדותו, המחירים התחרותיים לא הוגדרו במפורש, כך שלא ידוע האם מחירי הירקות והפירות ברשת אכן זולים ממחיר השוק, ואם כן, מהו שיעור ההוזלה שמגיע לפתחו של הצרכן. אלירז העיד, כי המחיר התחרותי מושפע מכמות הסניפים ברשת, אך אין מחלוקת כי הדברים אינם מנויים בהסכם.
44. לא זו אף זו, בסעיף 3.6 בהסכם נקבע: "מכירת המוצרים בחנות תהא בתנאים ובמחירים אשר החברה תקבע, הזכיין לא יגבה ולא יקבל מאת לקוחות החנות תשלומים ו/או טובות הנאה אשר אינן מאושרות על ידי החברה". (ההדגשה אינה במקור). (נספחים ב'-ד' בתצהירי התובעת בתביעה הראשית). עם זאת, אלירז העיד כי הזכיינים עצמם היו אמורים לבדוק את המחירים בחנויות הסמוכות ולקבוע מחירים בהתאם למצב השוק בכל יום.
וכך העיד:
"ש. זאת אומרת הציפייה שהזכיין בבוקר שלפני שפותח את החנות לסדר את הסחורה , סוגר את החנות ובודק את המחירים?
ת. הוא לא צריך לסגור את החנות כדי לבדוק מחירים בטווח של 50-100 מ'.
.....
ש. איך הוא יודע מה המחיר התחרותי אם הוא מקבל את זה אחה"צ?
ת. זה או להיצמד יום קודם או להיצמד למחיר של היום. צריך לבדוק את השוק, אין דבר מושלם. הוא יכול לבדוק את המחיר בסביבה, אצל ירקנים שבסביבה 50-150 מ'". ( פרוטוקול, עמ' 10, ש' 28-30, עמ' 13 , ש' 17-19).
כב' השופט עמית יריב התייחס אף הוא לנקודה זו ומצא לשאול את אלירז לעניין תמחור המוצרים של הרשת מידי יום, וכך השיב אלירז בחקירתו בתיק ת.א. 30594-04-17 (פרוטוקול הדיון שם צורף כראיה בתיק בהסכמת הצדדים).
"כב' השופט יריב: "זה עבד אצלכם ככה? היו הוראות מסודרות?
ת. זה עבד לפי הזכיינים, כן.
כב' השופט יריב:
מה זה לפי הזכיינים?
ת. הזכיינים ידעו שהם קמים בבוקר, הם רואים את התחרות שיש להם מולם.
כב' השופט יריב: השאלה היא האם הרשת , האם אתם תפסתם את התפקיד של הרשת כגורם יוזם, כלומר, אני נוסע כל בוקר, אני מנהל הרשת, או אני סמנכ"ל הרשת, אני נוסע כל בוקר לחולון , למודיעין, לזה, ולא הזכיין.
ת. היה להם את זה.
כב' השופט יריב: ולא הזכיין מתקשר אלי ואומר לי מוכרים לידי בככה, אלא אתה מתקשר אליו ואומרים לו לידך מוכרים ככה.
ש. לא היו מדברים איתו, הם היו צריכים לדבר איתו. הם היו צריכים ללכת ולבדוק את הסביבה ולדבר עם ליאור , זה מה שאתה אומר.
ת. גם וגם.
ש. אז אני רוצה להבין, הזכיין הקטן הזה, שלא מבין בירקות וסחורות , אתה מלמד אותו את כל התורה, הוא צריך להתעסק מהבוקר עם פתיחת הסניף שלו והוא גם צריך ללכת ולעשות סיור בסביבה, נכון?
ת. גם וגם. " ( ראו חקירתו של אלירז בתיק 30594-04-17 מיום 17.12.18, עמ' 91-93).
45. מהעדויות, כך גם מעדות אלירז שדה עולה, שהזכיין היה אמור לבצע בדיקות מידי יום בדבר מחירם של הפירות והירקות, והרשת לא סיפקה לזכיינים בצורה קבועה וסדירה מערך אשר בוחן את השוק בו פועלים הזכיינים בהתאם למיקום הסניף ובהתאם למחירי השוק. אלירז טען בעדותו, כי לרוב היה על הזכיין להיצמד למחיר של אתמול, ולבצע בדיקה עצמאית באשר למחיר המוצר. לא התעלמתי מכך כי אלירז טען בעדותו כי נציגי הרשת (לדוגמה בחור בשם "ליאור") היה בקשר קבוע עם הזכיינים, אך אותם נציגים לא העידו בפני והדבר לא הוכח, כאשר נוצר הרושם כי הרשת כוונה לכך שדווקא הזכיין יתמחר את המוצרים כראות עיניו בהתאם לסביבתו. גם אם אצא מנקודת הנחה שחלק מהסחורה תומחרה על ידי הרשת, הרי שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם הסכם הזכיינות בו נקבע כי הרשת ורק הרשת תקבע את תמחור המוצרים. (ס' 3.6 בהסכם הזכיינות). כאשר נשאל אלירז כמה מוצרים מונה חנות השיב: 160-180, תלוי בעונה. (פרוטוקול, עמ' 10, ש' 31-32). אין זה סביר בעייני, כי זכיין יידרש מידי יום לתמחר את המוצרים בחנות, תוך שנדרש לכתת רגליו בחנויות הסמוכות כדי לברר מהו מחיר תחרותי. דומה, כי הרשת כשלה מליצור מערך תומר בעניין זה, ולטעמי עסקינן בהפרה יסודית של הסכם הזכיינות.