63. התובעת העיקרית טוענת בסיכומיה, כי אין לקבל את חוות הדעת מטעם הזכיינים, כיוון שהאסמכתאות ומסד הנתונים לא צורפו לחוות הדעת כמצוות תקנה 134 א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. איני מקבלת טענה זו, ואסביר.
זו לשונה של תקנה תקנה 134א שעניינה "צירוף אסמכתאות לחוות דעת מומחה", הקובעת כדלקמן:
"חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת"
כב' השופטת וילנר התייחסה לתקנה זו בעניין "אמריקן לייזר בע"מ", וכך קבעה: "על-פי תקנה זו, הכלל הוא כי אין צורך לצרף לחוות הדעת הרפואית את האסמכתאות המאוזכרות ברשימת הביבליוגרפיה של המומחה ושעליהן הסתמך בחוות דעתו. החריג לכלל הוא צירוף אסמכתאות לחוות הדעת רק כאשר "לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים". הנטל להוכיח את הקושי באיתור האסמכתאות מוטל על הטוען זאת, אם כי אעיר שנדמה כי השאלה מהם אותם אמצעים סבירים לאיתור אותן האסמכתאות - שעל פי רוב יהיו מאמרים, ספרות מקצועית וכיו"ב - לא תהיה תמיד פשוטה (על המונח 'אסמכתאות' והרחבתו ראו: ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר, [פורסם בנבו] פסקה 31 (4.7.2012)).
בענייננו, משעה שלא נטען וממילא לא הוכח בערכאה המבררת, כי המאמרים לא ניתנים לאיתור באמצעים סבירים, המשיבה לא הייתה חייבת לצרפם לחוות הדעת הרפואית מטעמה, ודי בכך כי הם אוזכרו ברשימת האסמכתאות המצורפת לחוות הדעת. הפועל היוצא מכך הוא שיש לראות במאמרים חלק בלתי נפרד מהראיות ואין מניעה לצרפם לסיכומים. אציין כי מאחר ולא היה קושי לאתר את המאמרים, ממילא אין לקבל את טענת המבקשת כי נפגעו זכויותיה וכי נגרם לה עיוות דין בכך שלא התאפשר לה לחקור את המומחה על המאמרים. (ראו רע"א 627/18 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ 13.2.2018 , סעיפים 7-8 בהחלטת כב' השופטת וילנר) .
64. המומחה מציין בחוות דעתו: "חוות הדעת ומסקנותיה מבוססות על מסמכים שונים שנמסרו לי בהם כתב התביעה, וכתב התביעה שכנגד, דו"חות כספיים שנמסרו לי מאת רואי החשבון של התובעים שכנגד, מידע שנמסר לי במסגרת פגישות ושיחות שקיימתי עם התובעים שכנגד ורואי החשבון שלהם וכן, מידע שנאסף על ידי ומומחיותי בתחום הכלכלי". התובעת בהליך העיקרי לא טענה שבקשה לקבל מהמומחה או מהזכיינים מסמכים או מסד נתונים מפורט עליו הסתמך המומחה ונדחתה, ואינה יכולה עתה להעלות טענה פרוצדוראלית מעין זו. התובעת העיקרית אף לא הוכיחה כי עסקינן במסמכים שלא ניתן לאתרם בנקיטת אמצעים סבירים, וממילא לא טענה כי אלו הם פני הדברים. יש אף להידרש לכך כי הגשת דוחות הפדיון שצורפו לתצהיריה מעידה כי ידעה לכמת ולאמוד הכנסות והוצאות של הזכיינים, כאשר לפחות חלק מהנתונים היו גלויים לעיניה. מצאתי להעיר בעניין זה כי דווקא התובעת בהליך העיקרי לא הציגה אסמכתאות באשר לפדיון הסניפים והציגה טבלאות לקוניות, שאינן חתומות בידי עורכן, ומשכך לא ברור כיצד חושבו הסכומים הנטענים. (ראו נספחים ז' וט' בתצהירי התובעת בהליך העיקרי).