ד. תחת הכותרת "גם התמרור לא עצר אותו" נכתב: "... עולה כי זפרני, מאז נבחר לשמש כחבר מועצה, הוזמן ליטול חלק בלא פחות משבע ישיבות ועדת תמרור. רק לאחת הוא טרח להגיע. נכון, לוועדה שדנה במציאת פתרון לשאלת החנייה למתחם בו אמור להיבנות על הקרקע שהוא מוכר, בניין משרדים...במהלך הישיבה הוחלט להעלות את הנושא והחברים בה אישרו את נספח החנייה, לפיו כל החניות שסומנו בשטח, נעשו על חניות ציבוריות קיימות ולא חדשות – מה שחסך בנייתן של 37 חניות המוערכות בשווי של כ- 300 אלף שקלים. בפרוטוקול הישיבה, לא צוין שם מבקש הבקשה לדיון בוועדה, כפי שנעשה ביתר הסעיפים, מה שמעלה תהיות רבות".
ה. תחת הכותרת "הלו, מה עם החניות?" נכתב: "על פי החוק, המעוניין לבנות בניין, מחויב בהסדרת וביצירת חניות על פי נוסחה שנקבעה. עלות כל חנייה מוערכת בכ-2000 דולרים... באין מגרש סמוך המאפשר בנייה והסדרה של חניות, על היזם לשלם "כופר חנייה". בכסף שישולם לרשות, עליה לפעול למציאת מגרש קרוב ככל שניתן ולהכשיר בו מקומות חנייה...הדיון שהתנהל בוועדת התמרור, עסק כידוע באיתור ובסימון מקומות חנייה בסמוך לבניין המשרדים שמתעתד להיבנות על הקרקע אותה מוכרת חברת א.ר.ץ כחול לבן בע"מ שמנהלה הכללי הוא זפרני...".
ו. בסיפא של הכתבה, תחת הכותרת "האישור הסופי" נכתב: "יום לאחר שאשרה ועדת התמרור את נספח החניות, שוב הובאה התכנית לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הפעם עם הנספח המאושר. גם בישיבה זו נכח זפרני. המהנדס ביקש ממנו שלא להיות נוכח מאחר והיה "מצוי תחת ניגוד עניינים". אך הוא סירב לצאת ונותר בה עד תומה. כמו בוועדת התמרור, הנושא כלל לא הופיע בזימון...והשאלה היא: האם גם בעבור אזרח מן השורה, היה מי שדואג כך באופן זהה ?".
חלק מההדגשות אינן במקור (ר.נ.).
--- סוף עמוד 11 ---
45. הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהתובע בעל עניין בחברה הרוכשת או לפחות בסיום העסקה עמה, ועל-כן קידום עניינה הוא בהכרח קידום עניינו שלו ומכאן שאין לשון הרע בפרסום.
46. מעדות הנתבע התברר, כי הוא עומד מאחורי הטענה שהועלתה בכתבה, שהתובע הפעיל את השפעתו לקידום הבנייה במגרש לצורך קידום ענייניו האישיים, ובכלל זה עומד מאחורי הטענה שהתובע השתתף בניגוד עניינים בישיבת ועדת התמרור ביחס לנושא שדן בנכס (ראה: ישיבה מיום 30.4.18, עמ' 59, שורות 1-7). אף מלול העיד, כי הבין מהכתבה שהתובע נמצא בניגוד עניינים, שיש לתובע עניין בכל המכירה והוא מקדם את ענייניו האישיים באמצעות תפקידו הציבורי (ראה: שם, עמ' 36-37. ראה גם עדות שטרן, עמ' 73, שורות 26-29 ועמ' 80, שורות 23-24, 28-32).