47. יחד עם זאת, מסקנתי היא שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח, כי הכתבה משקפת את האמת, או כי התובע פעל בניגוד עניינים, או נצל את תפקידו הציבורי לקידום ענייניו האישיים או השתתף בישיבת ועדת התמרור על כל המשתמע מכך, ואנמק;
48. כפי שפורט לעיל, ויפורט גם בהמשך, הושלמה התמורה עבור רכישת המקרקעין לכל המאוחר בחודש מרץ 2015, וביום 1.4.15 בוצע התשלום לרשויות המס, כך שכאשר התקיימו דיונים ב- 12.5.15 וב-8.6.15 בבקשה למתן היתר, לא הייתה לתובע כל זיקה לנכס, זאת אף בהתעלם מכך שהתובע לא נכח בדיונים שדנו בבקשת ההיתר, כפי שיובהר בהמשך, ומשכך בכל אופן לא ניתן לטעון ו/או לרמוז כנגדו לניגוד עניינים. לזה מצטרף שעוד בטרם פרסום הכתבה, ביום 24.6.15, הזכויות בנכס היו רשומות ע"ש החברה הרוכשת, ולא עלה בידי הנתבעים להוכיח שקידום ענייני החברה הרוכשת, הוא בהכרח קידום ענייני התובע. העסקה הסתיימה זמן נכבד לפני שניתן ההיתר, ובכל אופן התובע אף לא השתתף בישיבת ועדת התמרור בעניין הנכס, כך שלא הוכח שהוא ניצל את תפקידו הציבורי לצורך אישור מתן היתר ו/או הוצאתו.
49. הנתבע העיד, כי ההסכם נחתם ביום 12.1.15, והתשלום האחרון שולם לדעתו חודש או חודשיים אחרי חתימת ההסכם. ביום 10.2.15 הגישה החברה הרוכשת בקשה להיתר, וכפי שעולה מפרוטוקול ועדת המשנה לתכנון ובנייה מיום 12.5.15, התובע יצא מהדיון בבקשה הנ"ל בלבד, כאשר מתחת לסעיף "מהלך דיון" נכתב "א.ר.ץ כחול לבן", וכך גם בסוף הפרוטוקול נאמר על ידי המהנדס קול: "על א.ר.ץ כחול לבן?". בסופו של דבר הוחלט לדחות את ההחלטה עד לקבלת חוו"ד של מהנדס הועדה בעניין פתרונות חניה (ראה: נספח י"א לתצהיר הנתבע).
50. חסון נשאל בחקירתו אודות הרישום בפרוטוקול "א.ר.ץ כחול לבן", ולדבריו אין לו מושג מדוע נרשם כך והפנה לרישום שם המבקשת שם: "כחול לבן חדש". עוד הוסיף, כי התכניות הוגשו על-ידי מר זגורי, בשם החברה הרוכשת, האגרות וכל התשלומים שולמו בשמה (ראה בנידון גם עדות התובע: ישיבה מיום 28.3.18, עמ' 30, שורות 20-24 ועמ' 31, שורות 21-28), והנתבעים לא סתרו את גרסת חסון בנידון.
51. הנתבע הצהיר, בסעיף 27 לתצהירו, בנוגע לישיבה מיום 12.5.15, כי התובע יצא מהדיון בבקשה האמורה היות ומצוי בניגוד עניינים (ראה גם עדותו בישיבה מיום 30.4.18, עמ' 61, שורות 3-5), ושקול הופנה בעדותו לכך שאמר בפרוטוקול "א.ר.ץ כחול לבן", ולא החברה הרוכשת, השיב שלטעמו היה בלבול שלם בין השמות, הוא לא זוכר (ראה: שם, עמ' 44, שורות 1-6).