66. אומנם בפרוטוקול הישיבה מיום 23.11.15 של רשות התמרור המקומית צוין התובע כאחד המשתתפים, אך
מנכ"ל העירייה, מר שוקרון, הגיש תעודת עובד ציבור, בה אישר כי בישיבת רשות התמרור מיום 23.11.15, בה הוא נכח באופן אישי, התובע השתתף אך ורק בדיון בנושא סעיף 2 שעסק בסדרי התנועה ברחוב יהודה הלוי ובתום הדיון בנושא זה עזב את הישיבה. הוא עוד ציין כי הרישום בפרוטוקול המקורי נעשה בשגגה, ובישיבה 4/2016, מיום 4.8.16, אישרו את תיקון הפרוטוקול. לא עלה בידי הנתבעים לסתור את הנטען על ידו, ומשכך האמור בכתבה כי התובע נכח בוועדת התמרור, אינו אמת.
67. אומנם תיקון פרוטוקול הישיבה בוצע לאחר פרסום הכתבה, אך אין בכך כדי לשנות את האמת העובדתית האובייקטיבית לפיה לא נכח התובע בדיון בנושא הרלוונטי באותה ישיבה, וזה מה שקובע בבואנו לבחון את נכונות הפרסום. הגנת אמת הפרסום, כשמה כן היא, מתעניינת באמיתות הפרסום, וההכרעה האם מה שפורסם אמת אם לאו, איננה תלויה בשאלה מתי נודעת האמת. (ראה: דנ"א 2121/12 לעיל).
68. לעניין הטענות בדבר מועד תיקון הפרוטוקול שלא בהתאם לסעיף 52 לתוספת השנייה לפקודת העיריות, שאלה זו אינה רלוונטית לענייננו, ואיני נדרשת להכריע בה. עובדה היא כי הפרוטוקול תוקן בסופו של דבר, והנתבעים לא סתרו את האמור בו. כאן המקום לציין כי עדויות עדי ההגנה קול ושטרן בנושא זה אין בהם לסתור את האמור בפרוטוקול המתוקן, הרי עולה מחקירתו של קול כי הוא לא השתתף באותה ישיבה, וכי עדותו בעניין זה מסתמכת על מה שנמסר לו מאמסלם (שלא הובא לעדות), ובכלל זה המדובר בעדות שמועה ותו לא. גם עדות שטרן אין בה כדי להוכיח מאומה היות והוא אינו חבר כלל בוועדת התמרור, לא נכח כלל באותה ישיבה, ובעדותו הסתמך על האמור בפרוטוקול הראשון, טרם שתוקן.
69. בכתבה נכתב, כי התובע הגיע לוועדת התמרור "שדנה במציאת פתרון לשאלת החנייה למתחם בו אמור להיבנות על הקרקע שהוא מוכר, בניין משרדים", וכי "במהלך הישיבה הוחלט להעלות את הנושא והחברים בה אישרו את נספח החנייה, לפיו כל החניות שסומנו בשטח, נעשו על חניות ציבוריות קיימות ולא חדשות – מה שחסך בנייתן של 37 חניות המוערכות בשווי של כ- 300 אלף שקלים", ובכלל זה ש"הדיון שהתנהל בוועדת התמרור עסק כידוע באיתור ובסימון מקומות חנייה בסמוך לבניין המשרדים שמתעתד להיבנות על הקרקע אותה מוכרת חברת א.ר.ץ כחול לבן בע"מ...".