ח. היה מבולבל עד מאוד כאשר נאמר להם שלמעשה יש שתי חברות בשם דומה הנושא את המילים "כחול לבן", כאשר לא ידעו אותם והסתירו שמדובר בשתי חברות שונות, שמות החברה בשיח היה "כחול לבן" ולא שמם המלא (סעיף 10).
74. בחקירתו הנגדית התברר כי תחושותיו הרעות וידיעתו לניגוד עניינים מצד התובע, ופועלו הלא ראוי של התובע בוועדות כנטען, לא קבלו כל ביטוי מצדו של מלול. אין מפיו מילה אחת בפרוטוקולי הוועדות אודות התערבותו של התובע בהחלטות הוועדה, או בדבר הלחץ שהוא הפעיל בעניין החניות, והעד אף חזר בו מהביטוי שהתובע פעל לקבלת "פטור" מחניות, לא לפני שהוצגה לו בקשת היזם לאישור חניות, ולאחר שהתברר במהלך החקירה שהטענה לא נכונה עובדתית. להיפך, בסופו של יום העד הצביע בעד מתן ההיתר, וההיתר ניתן. כעת ובדיעבד, ושנים לאחר דיוני הוועדות, מפריח העד הצהרות לאוויר שלא מצאו כל ביטוי במציאות בזמן אמת.
75. כשעומת מלול עם פרוטוקולי הוועדות, הוא טען כנגד תוכן הפרוטוקולים, ומסר כי אין התאמה בין הפרוטוקולים לבין קלטות הדיונים בוועדות, ומאידך לא הציג קלטות אלו, כך שהטענה נטענה בעלמא. כשנאמר לו כי לא הועלתה מפיו כל טענה בזמן אמת בדבר ניגוד עניינים מצד התובע, הוא מסר כי לעניין זה
--- סוף עמוד 16 ---
די ביציאתו של התובע מדיון הוועדה מיום 12.5.15 כדי להצביע על ניגוד העניינים. כמובן שיש לדחות טענה זו מכל וכל, כפי שפורט לעיל.
העד עוד הטעים והוסיף כי התובע ושותפיו אמורים לקבל עוד מיליון ₪ בעסקה ומכך נובע ניגוד העניינים. כמובן שיאן כל בסיס עובדתי לטענה זו, והיא לא נכונה מבחינה עובדתית, ואף שקרית.
76. זאת ועוד, לא ברור כיצד מלול ידע בין היתר שלתובע נגיעה למקרקעין בהסתמך על מכתב המהנדס למר בוזגלו מיום 5.1.16, שעה שהבקשות להיתר נדונו בחודשים מאי ויוני 2015. כשנשאל על כך, התחיל העד להתפתל והשיב כי: "זה רק מאוחר יותר לחיזוק..". (ראה: ישיבה מיום 30.4.18, עמ' 37, שורות 19-21).
77. מלול הצהיר בסעיף 11 לתצהירו, כי כאשר נחשף ההסכם, נדהם לגלות סכום מכירה של 3.9 מיליון ₪, המגלם בתוכו הטבה כספית משמעותית, אשר תשולם לאחר קבלת ההיתר, דבר זה העיד לדעתו על מוטיבציה מיוחדת לאישור הבקשה להיתר, ככה תפס את פעילות התובע. בחקירתו הפנה לסעיף התמורה בהסכם וטען שבין היתר כתוב גם "היתר", מכאן מבין שאם התובע יילחם על ההיתר, יש לו שכר (ראה בנידון: ישיבה מיום 30.4.18, עמ' 37, שורות 28-29, עמ' 40, שורות 25-32 ועמ' 41, שורה 7).