ג. הואיל ולא נדרש דיון לגופה של הבקשה, הרי שגם אילו היה מי מחברי הועדה מצוי בניגוד עניינים, לא היה צורך שיצא מהדיון, שכן לא נדרשה כל החלטה של הוועדה (ראה גם עדות שטרן בעמ' 74-75).
84. הנה כי כן, היועץ המשפטי של הועדה המקומית, דחה את הטענה לניגוד עניינים, ומשכך גם מטעם זה אין מקום לקבל את האמור בכתבי שטרן הנ"ל. הנתבעים אף לא טרחו לקרוא לעו"ד רותם לעדות, כמי שעול ההוכחה מוטל על כתפיהם, ועניין זה פועל לחובתם. העד גם אישר בחקירתו כי בהתאם לפרוטוקולי הוועדות, יצא התובע מהישיבה מיום 12.5.15, ואף נעדר מהישיבה מיום 8.6.15, אך הוסיף שהפרוטוקולים לא בהכרח משקפים את האמת מול הקלטות. שוב טענה זו נטענה בעלמא ללא בסיס עובדתי מינימלי.
--- סוף עמוד 18 ---
85. בחקירתו של שטרן אישר כי אינו יודע מה עלה בגורל תלונותיו לגופים השונים, משטרה, או הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור, והדבר אומר דרשני.
86. שטרן הצהיר, בין היתר, כי בהתאם להסכם, הנכס האמור רשום בכל הזמנים הרלבנטיים על שמה של החברה המוכרת, שהתובע בעל מניות בה, כאשר נרשם שעבוד לטובת החברה הרוכשת והעסקה לא בוצעה בפועל, מכאן שהתובע הצביע בהחלטה הנוגעת לחברה בבעלותו וקידם את עניינה בוועדות שונות בהם הוא חבר.
בחקירתו טען שבהסכם נקבע שהתמורה עבור המכר היא רק לאחר הוצאת ההיתר, ובעניין זה הפנה לסעיף ההגדרה של התמורה בפתיח ההסכם. ברם, למקרא סעיף התמורה נראה, כי אין כל קשר בין תשלום התמורה לפי ההסכם לבין הוצאת ההיתר בעתיד, והשימוש שנעשה בהסכם הוא בלשון עבר, דהיינו, תשלום מיליון₪ בעבור הוצאות שהוציא המוכר לרבות היתר בנייה, ולא מופיע בהסכם כי החברה המוכרת התחייבה לדאוג להוצאת היתר לחברה הרוכשת כתנאי לתשלום התמורה, ובכלל זה אין בסיס לטענתו, כי העסקה לא בוצעה בפועל, לאור תשלום מלוא התמורה ורישום הזכויות ברמ"י על שם החברה הרוכשת.
הטענה בדבר תמורה בלתי ריאלית למקרקעין, וגריפת מיליונים:
87. כבר מהאמור בכותרת הכתבה ומיד לאחריה נוצר הרושם, כי התובע גרף מיליונים מהעסקה, כאשר בגוף הכתבה נראה כי התובע ושותפיו הרוויחו סך של 3.9 מיליון ₪, וכי המקרקעין נמכרו בסכום לא ריאלי ונוצר הרושם שזה גם בשל פעילות התובע בכובעו הציבורי, כאמור לעיל.
88. התובע הצהיר, כי המגרש עמד ריק, כפיל לבן במשך כמה שנים, עד שבשנת 2014 לערך צביקה כהן הודיע להם על המשקיעים החדשים. התובע בעדותו הדף את הניסיון לקשור בין היבחרו לתפקיד הציבורי לבין מכירת הנכס, ונראה כי אם זה היה תלוי בו עד היום לא היה מוכרו, הוא לא הכיר את הרוכשים, מי שהביאם הוא צביקה כהן שגם היה שותפו. הוא התנגד לעסקה, אבל השותפים שלו הכריעו את הכף, ולא הייתה לו ברירה אלא להסכים לה, עסקה אשר מבחינתו אינה טובה (ראה: ישיבה מיום 28.3.18, עמ' 28-29).