103. הנתבע כאמור שלח שאלות לתובע טרם פרסום הכתבה, והתובע התבקש ליתן את תגובתו לנושא הבא: חשש לניגוד עניינים בהשתתפותו בוועדת תמרור ובוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעניין א.ר.ץ כחול לבן בע"מ. כבעל עניין ישב בישיבות מכריעות לגורל נכסיו האישיים ואשר להם השלכות ישירות על מצבו התכנוני של הנכס (ראה: נספח יח1 לתצהיר התובע).
--- סוף עמוד 21 ---
104. התובע, באמצעות בא כוחו, השיב בכתב לשאלות הנתבע, ביום 2.3.16 (ראה: נספח יח2 לתצהיר התובע), יומיים טרם פרסום הכתבה, כדלקמן:
א. הניסיון לקשור בין ההכנסה שצמחה לתובע ממכירת הנכס לבין תפקידו ו/או פעילותו הציבורית, אינו אמת. החברה שרכשה את הנכס, שבבעלות ובשליטת שני יזמים ממרכז הארץ, שאין להם כל קשר קודם לקריית שמונה, ביקשה להוציא היתר לבניית מבנה במקום.
ב. התובע לא לקח כל חלק במתן ההיתר. למתן ההיתר התנגדה החברה שמחזיקה במבנה הסמוך והגישה ערר, וביום 20.9.15 דחתה ועדת הערר את הערר, ואשררה את ההחלטה למתן ההיתר. כל ישיבה שנעשתה לאחר מכן בוועדה לתו"ב, לא עסקה במתן ההיתר, שכאמור אושר כבר ביוני 2015. ועדת הערר קבעה שאין ממש בטענות העוררת, אך הוסיפה שכחלק מהדרישות להיתר, יש להוסיף נספח תנועה, המאושר ע"י מהנדס העיר/המפקח המחוזי של משרד התחבורה. נספח תנועה הוגש למהנדס העיר, שסירב לאשרו וזה הועבר לאישור וועדת התמרור.
ג. ועדת התימרור אישרה את הנספח, ובשל טעות סופר של עורך הפרוטוקול נכתב שהתובע וסגן ראש העיר – מר יגאל בוזגלו, נכחו בה, אלא שמר בוזגלו לא נכח בישיבה, והתובע לא לקח חלק בשום דבר שקשור בוועדת התמרור, לנספח התנועה. מר שמעון אמסלם, מזכיר הוועדה, אישר את הדברים בכתב ביחס לתובע ולמר בוזגלו, והנתבע אף הוזמן לפנות אל מר אמסלם ו/או כל גורם רלבנטי, בכדי לאמת את הדברים.
ד. הטענות על הרישום הקיים, כיום, אינן רלבנטיות, שכן שינוי הרישום נעשה חודשים ולעיתים שנים לאחר העסקה, ואין בו בכדי ללמד בהכרח על בעלי הזכויות.
105. לאור תגובת התובע, היה מצופה ואף ראוי ומתבקש שטרם פרסום הכתבה יפנה הנתבע למספר גורמים כדי לבדוק את המידע או הנתונים שהוא קבל מהתובע או שהוא עומד הוא לפרסם, כגון שותפי התובע ו/או מי מבעלי החברה הרוכשת, לברר אודות רישום המקרקעין על כל המשתמע מכך, או אף לפנות למי מהנוכחים בוועדת התמרור לברר אם התובע נכח בפועל בישיבה אם לאו. אך כל אלו ועוד דברים אחרים לא נעשו ע"י הנתבע, ולמעשה לא נקט הוא לפני הפרסום אמצעיים סבירים כלשהם להיווכח אם אמת הוא אם לא, ואפרט;