המבקש ציין כי הוא פנה לראשונה לבא כוחו ביום 26.6.17, כדי שהאחרון יכתוב מכתב התראה, וזאת מחשש לחלוף תקופת ההתיישנות. את המכתב ביקש למסור לחייב, ביום 2.7.17. החייב לא היה נוכח בדירת הפנטהאוז שלו או בדירות צמודות שנהג להשכיר, וסירב לקבל את המכתב. או אז, המבקש והשליח ירדו למטה, ונתקלו בחייב, שנסע ברכב מנהלים. לטענת המבקש, באותה הזדמנות החייב יצא מרכבו ואמר לו בפעם הראשונה – "עד עכשיו לא רציתי להכניס אותך להליך פשיטת הרגל ומעכשיו אדאג שגם אתה תיכנס לזה". למחרת, לפי הנטען, החייב יצר קשר שוב עם המבקש, וציין פעם שנייה באוזני המבקש כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל, וכי השניים ינסו לסגור את החוב שלא במסגרת הליך משפטי. המבקש, מצדו, הפנה את החייב לבא כוחו.
המבקש סיכם כי בשום שלב, עד פנייתו אל החייב באמצעות מכתב דרישה, החייב לא ציין בפניו אודות הליך פשיטת הרגל ואף לא ערב הוצאת מכתב הדרישה.
6. לטענת החייב, אמנם לא נמסרה הודעה פורמלית, אך גם המבקש וגם בא כוחו ידעו היטב אודות הליכי פשיטת הרגל. החייב טען כי בזמנים הרלבנטיים הוא והמבקש היו חברים קרובים, ובין היתר, הכינו במשותף משלוחים לנזקקים, ושוחחו לא אחת אודות הליך פשיטת הרגל.
החייב הוסיף כי המבקש שלח את מכתב ההתראה כ- 6 שנים לאחר חתימת הסכם ההלוואה.
7. בא כוח המבקש הגיש תגובה (אף שלא נחקר). באותה תגובה, ב"כ המבקש ציין שהמבקש פנה אליו לצורך כתיבת מכתב ההתראה, והוא פעל בהתאם. ב"כ המבקש ציין כי הוא לא קיבל מידע מהחייב אודות הליך פשיטת הרגל. רק לאחר משלוח מכתב ההתראה, אשתו של החייב פנתה לב"כ המבקש וציינה שהחייב מצוי בהליך פשיטת רגל, ולכן, אין טעם לבקש את החזר ההלוואה.
עוד ציין ב"כ המבקש כי אין קורלציה בין היכרותו את החייב לבין עובדת ההלוואה, וכי הוא ידע אודות פשיטת הרגל מתוך מכתב התשובה ששלחה אשת החייב, ומכתבו של הנאמן.
8. לפי בקשת הנאמן, התיק נקבע לשמיעת חקירות נגדיות קצרות של הצדדים, החייב והמבקש.
דיון והכרעה
9. דין הבקשה להתקבל.
משמעות אי ההצהרה על הנושה בבקשת פשיטת רגל:
10. לאחרונה, נתתי את דעתי לסוגיה זו, שבה החייב אינו מצהיר על נושה, מצד אחד, ודורש שההפטר יחול על אותו נושה, מצד שני (ר' למשל: 33121-04-13 פלונית נ' מסיקה [פורסם בנבו] (9.1.19)).
מדובר בהתנהלות חסרת תום לב של החייב, שיודע על קיומו של חוב, ולמרות זאת, אינו מצהיר עליו, ולאחר מכן – בא בטענות ומענות כלפי הנושה.