ביתר פירוט מוסיפה התובעת וטוענת, כי אין כל סיכון בפעילותה, הן במועד הגשת התביעה (באמצעות הפול של Nicehash) והן לאחר הדיון בבקשה לצו מניעה שהגישה החברה (באמצעות הפול של Slushpool) וכי הסיבה בגינה עברה החברה לעבוד עם סלאשפול היתה אך ורק כי לא רצתה להערים קשיים וניסתה להפיג את חששו של הבנק.
עוד מדגישה התובעת כי בחברת סלאשפול אין אופציה של קניית כרייה על ידי צדדי ג', אלא שהפול שלה כורה מטבעות ביטקוין חדשים המחולקים בין אלו שמספקים לה שירותי כרייה, כדוגמת התובעת. התובעת מפנה לכך שלאחר כריית המטבעות החדשים כאמור, עוברים מטבעות אלו ישירות לארנק חיצוני בחברת ביטוסי – שהיא חברה ישראלית הכפופה לרגולציה ובכלל זה לחובת קיום תהליך "הכר את הלקוח", אשר ממירה את מטבעות הביטקוין לשקלים חדשים שמועברים לחשבון התובעת.
בנסיבות אלו, טוענת התובעת, כי סיכונים עליהם הצביעו בעבר בתי המשפט, כמו גם הרגולטורים, באשר לפעילות במטבעות דיגיטליים, גם ככל שהם קיימים באופן כללי, הרי שאינם מתקיימים באשר אליה וזאת, בהינתן שהיא אינה עוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, אין העברה של מטבעות דיגיטליים באמצעות החשבון, אין העברות כספים בחשבון לצורך רכישה או מכירה של מטבעות דיגיטליים, לא היו מקרי פריצה לחשבונה, המידע כולו באשר לפעילות החברה נמסר לבנק בעת פתיחת החשבון בבנק, החברה מדווחת על הכנסותיה לרשויות המס, הפעולות בחשבון הינן בהיקף נמוך מאוד אשר אינו מעלה חשש להלבנת הון או למימון טרור, והראייה- הבנק עצמו לא הציג כל פעולה שבוצעה בחשבונה שיש בה כדי להעיד על קיומו של סיכון להלבנת הון או למימון טרור. זאת ועוד, לטענתה נתיב הכסף הוא גלוי, ידוע והוסבר לבנק בכל שלב ושלב והתובעת אף המציאה לבנק שורה של מסמכים ואסמכתאות המעידים על מקור הכספים בחשבונה ועל נתיב הכסף עד להכנסתו לחשבון.
43. זאת אף זאת, לטענת התובעת, החלטת הבנק לסגור את חשבונה היא החלטה קיצונית ולא מידתית, בפרט מאחר וקיימים לבנק אמצעים אחרים לניהול סיכונים אשר פגיעתם בתובעת תהא פחותה. בהקשר זה, מפנה התובעת ומדגישה כי פעילות המסחר בביטקוין לא נאסרה על פי דין והיא טוענת כי אין זה סביר שהבנק ישים עצמו כ"רגולטור" רק משום שאינו מעוניין לנהל את הסיכונים הכרוכים בפעילות זו. בהקשר זה האחרון מפנה התובעת לכך שלא זו בלבד שהמחוקק לא אסר פעילות במטבעות דיגיטליים, אלא שבעת האחרונה קיימת התפתחות חקיקתית במספר מישורים, במסגרתה מכיר המחוקק- או צפוי להכיר, בחוקיותם של המטבעות הדיגיטליים. בכלל זה ובין היתר מפנה התובעת לטיוטת צו איסור הלבנת הון, חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור (תיקון), התשע"ח – 2018 וכן, להחלטת מיסוי 0209/18 בנושא מיסוי שוק ההון והאופן בו יש לבצע רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים.