55. הבנק מציין, כי בסיכומיה זנחה התובעת את הסעד הכספי שנתבע בסך 102,469 ₪, ולטענתו לא בכדי, משהעד מטעם התובעת העיד מפורשות כי אין הוא בטוח בנזק שיגרם לחברה. משכך, לטענת הבנק, אין מדובר עוד בתביעה כספית, אלא בתביעה למתן צו קבוע האוסר על הבנק לסגור את חשבון התובעת וכן האוסר עליו להשיב או לדחות תשלומים המתקבלים בחשבון התובעת אשר מקורם בחברות העוסקות במסחר במטבעות דיגיטליים.
לטענת הבנק, הסעדים להם עותרת התובעת הם צווי מניעה קבועים, מרחיקי לכת, אותם לא זכאית התובעת לקבל, וזאת גם נוכח היותה חסרת תום לב וחסרת ניקיון כפיים וגם בשים לב למאזן הנוחות, הנוטה בבירור לטובת הבנק.
ביתר פירוט, טוען הבנק, לעניין זה, כי טענת התובעת ובהתאם לה לא ייגרם לבנק כל נזק מקבלת התקבולים בחשבון, היא טענה לא נכונה וזאת הן הואיל ומדובר בשירות שאין על הבנק כל חובה לתתו, והן הואיל והמשך קבלת התקבולים ואי סגירת החשבון חושפת את הבנק לסיכוני ציות ועלולה לגרום נזקים לבנק וכן לציבור הרחב.
כמו כן, לטענת הבנק, בהתאם לדין, על המבקש סעד מן היושר, כדוגמת צו מניעה, לבוא לבית המשפט כשהוא נקי כפיים ותם לב. אשר לכך, טוען הבנק, כי התובעת אינה נקיית כפיים וכי פעלה בחוסר תום לב, כאשר הסתירה ממנו עובדות מהותיות עובר לפתיחת החשבון וכן כי הסתרת העובדות על ידה הייתה מכוונת.
56. לאור כל האמור לעיל, עתר הבנק לדחיית התביעה ולחיוב התובעת בהוצאות הבנק ובשכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ.
דיון והכרעה;
57. בדיון הוכחות אשר התקיים לפני ביום 4/10/18, העיד מטעם התובעת מר ליאור פן- מנהל התובעת ואילו מטעם הבנק הנתבע, העידו מר אסף יודוביץ – מנהל סניף הבנק הנתבע ועו"ד רז מרגלית – האחראי על הציות בבנק.
לאחר שנשמעו עדויות הצדדים, הוגשו מטעם הצדדים סיכומיהם ולאחר עיון בהם, כמו גם בכל הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט , תוך שקילתן ושקילת כלל טענות הצדדים, ניתן פסק דין זה.
58. במרכז הדיון לפני - הודעת הבנק על סירוב למתן שירותים לתובעת, כמו גם בדבר סגירת חשבונה. כיוון שכך, הרי שנקודת המוצא לבירור המחלוקת בתיק זה מצויה, בהוראת סעיף 2 לחוק הבנקאות שירות ללקוח, הקובע כי :
"(א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
(4) (נמחקה);
אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
(ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
(ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
(ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות."