62. משנדחתה טענתו של הבנק המסתמכת על הוראת סעיף 2(ד) לחוק הבנקאות, שירות ללקוח, אפנה לבחינת טענותיו החלופיות של הבנק הנסבות על סעיף 2(א) לחוק הבנקאות שירות ללקוח וזאת, על שני ראשיהן – קרי שסירובו למתן שירות הינו סביר לאור חובותיו בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור וכן כי סירובו למתן שירות הינו סביר לאור משבר האמון ביחסים בינו לבין התובעת.
חובת התאגידים הבנקאים למתן שירות אל מול חובתם לפי החקיקה בעניין מניעת הלבנת הון וטרור;
63. בפסק דין אשר ניתן על ידי ביום 6/12/18 בת"א (מחוזי ת"א) 262-04-17 טויגה און ליין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "פסק דין טויגה") , סקרתי באופן נרחב את חובות התאגידים הבנקאיים למתן שירות אל מות חובתם בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור. על מנת שלא להאריך היריעה בפסק דין זה, הנני מוצאת להפנות לדברים אשר נכתבו שם, אשר – בעיקר בעמודים 14 עד 28 לפסק הדין - מהווים רקע רלוונטי גם לעניינו ומשכך להלן אפרט רק את עיקרי הדברים והמסקנות המשפטיות.
64. כך וראשית, החובה למתן שירות המוטלת על התאגידים הבנקאיים, בהתאם לסעיף 2 לחוק הבנקאות שירות ללקוח, נובעת, בין היתר, מכך שהזכות לספק שירותים בנקאיים הוקנתה באופן ייחודי לתאגידים הבנקאים ומפער מובנה ביחסי הכוחות בין התאגיד הבנקאי ללקוחו התלוי בו למתן שירות המוגדר כחיוני. אשר לקביעה מתי יחשב סירובו של התאגיד הבנקאי למתן שירות כסירוב סביר, הפניתי, בפסק הדין בעניין טויגה, לרע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (1.11.15) במסגרתו נקבע ראשית, כי הנטל להוכחת סבירות הסירוב מוטל על התאגיד הבנקאי וכי באשר לנטל זה הרי שלא די בחשש ערטילאי אלא שעל התאגיד הבנקאי להצביע על מעשים קונקרטיים אשר יש בהם להצביע על קיומו של חשש ממשי. עוד נקבע כי ההלכה הנוגעת לבחינת סבירות הסירוב מסתייעת מעקרונות של המשפט המנהלי ומעניקה לתאגיד הבנקאי מתחם סבירות על מנת להפעיל שיקול דעת בנושא. באופן קונקרטי ובאשר לסבירות הסירוב, אוזכרו מקרים בהם מדובר בהתנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונות באופן הגורם לבנק או לציבור לנזק ובכלל זה פעילות בלתי חוקי, הקשורה בהלבנת הון, מימון טירור ופעילויות ספקולטיביות. עוד אוזכרו מקרים הקשורים בהתנהגותו הספציפית של הלקוח כלפי עובדי התאגיד הבנקאי ובכללה – התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית או אפילו איום בנקיטה באלימות פיזית או מילולית. נוסף על כך, הפניתי לקביעת בית המשפט המחוזי בת"א 29979-08-14 (מחוזי תל אביב) רינסנס בית ספר בע"מ נ' בנק מסד בע"מ (2.8.17) ובהתאם לה רשימת הדרכים להוכחת סבירות הסירוב אינה סגורה וכי גם העלמת עובדות מהותיות מהבנק, ביחס לפעולות שבוצעו בחשבון עלולה לגרום להפרת חובת האמון של הלקוח כלפי הבנק ולהוות סיבה סבירה לסגירת החשבון.