במאמר מוסגר הנני מוצאת להניח על השולחן ובאותה נשימה לדחות, טענה אפשרית ובהתאם לה, הואיל והערך של הביטקוין נובע מכך שגורמים שליליים הם המעוניינים ליתן לו ערך, הרי שיש בכך בכדי "לצבוע" כל פעילות בביטקוין כפעילות הקשורה להלבנת הון. טענה זו כאמור אין בידי לקבל – כך וראשית, כפי שפורט לעיל, ערכו של הביטקוין אינו נובע רק מגורמים שליליים, אלא שגם גורמים נורמטיביים מקנים לו ערך. זאת ועוד, הנני סבורה כי גם עקרונית דין הטענה להידחות, באשר אין בעצם העובדה שסוג מטבע או נכס משמש ככלי להלבנת הון בכדי לצבוע כל פעילות לגיטימית בנכס או במטבע כחלק מפעילות מלבינת הון- כך ולשם הדוגמא לא ניתן היה לטעון ולא מועלית טענה ולפיה כל מי הסוחר בזהב קשור להלבנת הון וזאת הגם שזהב הוגדר כחומר אשר יכול לשמש ככלי להלבנת הון אף הוא.
מצדה השני של קשת האפשרויות ניתן להצביע על פעילות של מי שנתיב המטבע בו הוא אוחז אינו ידוע- כגון מי שקיבל מטבע מפול מטבעות אליו נכנסו המטבעות ממספר ארנקים אשר לא ניתן לזהותם. בכלל זה יכול שניתן גם להציב כפעילות המעלה חשד או העומדת בסיכון כקשורה להלבנת הון – פעילותו של מי המתעסק במסחר במטבעות דיגיטליים ואשר אינו יודע או מכיר את הגורמים אשר פועלים מולו במסחר כאמור או אשר מהם הוא מקבל עמלות בגין מסחר כאמור.
ודוקו – קביעותי אלו נוגעות במישרין ל"נתיב המטבע", קרי לשאלה האם הנתיב בו הגיע הביטקוין לידי הלקוח יש בו בכדי להקים חשש, חשד או קשר לפעילות הלבנת הון.
74. אלא שכך לא סגי, באשר צודק הבנק בטענתו כי גם ככל ש"נתיב המטבע הדיגיטלי" ברור ואין בו סיכון, יש לבחון גם את נתיב המרת מטבע זה לכסף פיאט. אשר לנתיב ההמרה (אשר כונה על ידי הבנק גם כ"נתיב הכסף") ניתן לחשוב על שתי אפשרויות או פלטפורמות המרה – האחת, פנייה אל ממיר – קרי מי שהוא עצמו רוכש את המטבע ומשלם תמורתו. ממיר כאמור יכול שיהיה כל גורם- החל מאדם אשר זהותו ידועה והוא מבקש לרכוש את המטבע באופן ישיר ולשלם תמורתו בכסף פיאט והמשך בנותן שירותי מטבע הפועל כדין והמשלם מכספו עבור המטבעות. אציין כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביטס אוף גולד, מתאר בית המשפט המחוזי את דרך הפעולה של ביטס אוף גולד כדלקמן, באופן התואם לכאורה את אפשרות ההמרה הראשונה:
"כלומר: כשהמבקשת מכרה ביטקוין ללקוח, היא העבירה סכום מסוים של ביטקוין מהארנק הדיגיטלי שלה לארנק הדיגיטלי של הלקוח, ששיקף את ערך הסכום הכספי שהלקוח הפקיד בחשבונה (בניכוי עמלה). כשהמבקשת רכשה ביטקוין מספק או מלקוח (בדרך כלל היא רכשה מ"ספקים" גדולים) היא משכה כספים מחשבונה והעבירה אותם לחשבון הספק/הלקוח, כשבמקביל לכך (קודם לכן או לאחר מכן) הועבר סכום מסוים של ביטקוין מהארנק הדיגיטלי של הספק/הלקוח אל הארנק הדיגיטלי של המבקשת.
מאחר שרכישת הביטקוין מאת הספקים/הלקוחות נעשתה בדולרים, נזקקה המבקשת גם להמיר את הסכום השקלי שהופקד בחשבונה לסכום דולרי, כשהדבר נעשה במסגרת החשבון עצמו."
אציין כי בית המשפט המחוזי מזכיר שלצורך ביצוע הפעולות נדרשה ביטס אוף גולד להמיר כספים משקל לדולר וההפך ומשכך, החזיקה המבקשת ברישיון נותן שירותי מטבע (המכונה "נש"מ"), כנדרש לפי סעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000.(שם. בפסקה 3 לפסק הדין).