כאמור, נטל ההוכחה הוא על המבקש ולמעלה מכך, אפילו ניתן היתר להמצאה, יכול בעל דין לעתור ולבקש את ביטולו, וגם במצב דברים זה, הנטל להוכיח כי יש להותיר את היתר ההמצאה על כנו הוא על מבקש ההיתר. באופן זה על המבקש יהא להוכיח את נאותות הפורום בישראל ועליו להוכיח גם את תחולתה של תקנה 500 לתקנות (ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ'Forem Bagco Inc., בפסקה 17 לפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות (פורסם באתר הרשות השופטת, [פורסם בנבו], 26.8.2010); ת"צ (מרכז) 53990-11-13 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' AU Optronic Corporation , בפסק דינו של כבוד השופט אבי פורג (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] 6.3.2016)).
13. לא מכבר עמדה, בבית-המשפט העליון, כבוד השופטת יעל וילנר על השיקולים המנחים בבחינת נאותותו של הפורום:
"בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים המשמשים לצורך בחינת השאלה איזה פורום הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה: (1) איזה פורום הוא בעל מרב הזיקות לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; (3) מהם השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק, ובעיקר לאיזה פורום 'עניין אמיתי' לדון בתובענה. לצד זאת, נקבע כי רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי לפורום הזר, יחליט בית המשפט הישראלי כי, על אף שהוא מוסמך לדון בתביעה, הוא אינו הפורום הנאות לדון בה" (רע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ, בפסקה 17 להחלטתה (פורסם באתר הרשות השופטת, [פורסם בנבו], 15.5.2018). ההדגשה היא במקור).
14. מכתב-התביעה נדמה כי האינטראקציה בין התובעים לבין נתבעים 5-3 הייתה מינורית, וקשה ללמוד ממנה על מירב הזיקות לסכסוך. למעלה מכך, התובעים לא טענו לקשר כלשהו בין הנתבעים 5-3 לבין מדינת ישראל. הענין של מירב הזיקות יוכרע, אפוא, לפי מכלול הנסיבות. נתבעים 5-3 פועלים ברחבי העולם. התובעים עצמם ציינו כי האתר המדובר "מהווה פלטפורמה לפרסום 'תלונות' על מוצרים ו/או שירותים בכל רחבי העולם" (סעיף 4 לכתב התביעה. ההדגשה היא במקור). הפרסומים הנטענים, כפי שצוטטו בכתב התביעה, הם בשפה האנגלי. נתבעים 5-3 מעולם לא פעלו בישראל ולא נטען לקשר כלשהו שלהם לישראל, או לכוונה לפעול בישראל. אשר על כן, לא ניתן לקבוע כי הפורום הישראלי הוא הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך דנן.