בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 67847-03-18 ברבי ואח' נ' Google Inc. ואח' 5 במרס 2019
לפני: כבוד השופט גיא הימן
התובעים: 1. שמעון ברבי
2. חי ברבי
נגד
הנתבעים: 1. Google Inc.
2. גוגל ישראל בע"מ (נמחקה ביום 26.12.2018)
3. Mediolex Limited
4. Sergey Kudrjavcev
5. Mark Schultz
בשם התובעים: עו"ד גיא אופיר
בשם הנתבעות 2-1: עו"ד רות לובן; עו"ד אור קרבקי
החלטה
הבקשה
1. בקשה להמצאה מחוץ למדינה, מכוח הוראותיה של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
התובעים 1 ו-2, אב ובנו, טוענים כי בשנים 2016 ו-2017 הופיעו על אודותם פרסומים כוזבים ופוגעניים במִרשֶתת. לטענתם היו אלה פרסומים בשפה האנגלית, באתר שכתובתו complaintsboard.com ושהועלו במטרה לסחוט מהם תשלום כופר בתמורה להסרתם. אליבא דתובעים, הם פנו לאתר בדרישה להסיר את הפרסומים, פנייתם סומנה ככזאת שטופלה, ברם הפרסומים ממשיכים להופיע גם כיום, בכל עת ששמם מוקלד באנגלית במנוע החיפוש של נתבעת 1.
2. נתבעת 1 מפעילה, כידוע, מנוע חיפוש המאתר תוכן בהתאם לבקשות של גולשים ועל פי תוכנה אשר סורקת כמות עצומה של דפי רשת. לפי גרסתה, היא אינה יוצרת תוכן אלא משמשת מעין מַפְתח עניינים ('אינדקס') למידע שנוצר ועוצב בידי מפעילים של אתרים ושל דפים ברשת.
3. נתבעים 5-3, לפי הנטען, הם הבעלים של האתר complaintsboard.com. לפי האמור בכתב התביעה, אתר זה הוא פלטפורמה לפרסום תלונות על מוצרים או על שירותים בכל רחבי העולם, מבלי שהמפרסם נדרש להזדהות או להציג אסמכתא כלשהי. התובעים טוענים כי נתבעים 5-3 הם בעלי "הפלטפורמה אשר נותנת במה ומאפשרת את קיומם של הפרסומים המפרים", והכוונה להפרה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. נתבעים אלה אינם אזרחי ישראל או תושביה. לגרסת התובעים, מקום פועלם הוא מדינת לטביה והם מיוצגים בידי משרד עורכי-דין, שמקום מושבו בארצות-הברית.
4. התובענה הוגשה תחילה נגד נתבעות 1 ו-2 בלבד. בהמשך תוקן כתב התביעה כך שנתבעת 2 נמחקה והוספו נתבעים 5-3. התובעים טוענים לעוולה מכוח חוק איסור לשון הרע ומבקשים צו, שיורה על הסרתם של הפרסומים הפוגעים, באופן שבעת שמשתמשי המרשתת מקישים את שמותיהם הם לא יעלו כאחת מתוצאות החיפוש. כמו כן מבקשים התובעים סעד כספי בגין הפגיעה בשמם הטוב. היות שמקום מושבם ופועלם של נתבעים 5-3 ושל באי כוחם הוא מחוץ לישראל הוגשה הבקשה דנן – להיתר המצאה מחוץ לתחומי המדינה.
דיון
5. היתר-המצאה לחו"ל פירושו הרחבת סמכותו של בית המשפט הישראלי מעבר לתחומה של מדינת ישראל. לא בנקל יעתרו בתי המשפט לבקשות מעין אלה. יש לנהוג בן במרב-הזהירות, הן מחשש להתנגשות בין סמכויות והן על מנת שלא לפגוע בכללי הכיבוד בין ערכאות שיפוט (רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' Incomacs Ltd., בפסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט ניל הנדל (פורסם באתר הרשות השופטת, [פורסם בנבו], 2.8.2012)).
6. על בקשה להיתר-המצאה לבסס שלושה אדנים מצטברים: קיומה של עילת-המצאה, לפי אחת העילות המנויות בתקנה 500; קיומה של עילת-תביעה – יש להוכיח שאלה רצינית שנדרש לברר; והוכחת נאותותו של הפורום בישראל. נכתב על כך בספרות המשפטית: