"על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה להראות כי עניינו בא בגדר עילות ההמצאה המנויות בתקנה 500, וכי עומדת לו עילה לגופו של עניין. כאשר בית המשפט בוחן את עילות ההמצאה עליו לבחון אם יש למבקש 'תביעה הראויה לטיעון'. זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי – מאזן ההסתברויות. בבחינת העילה לגופו של עניין, על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת 'שאלה רצינית' שיש לדון בה. השאלה נועדה לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. רק אם שוכנע בית המשפט שהתשובה לשתי הדרישות, עילת ההמצאה ועילת התובענה, הינה חיובית בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת, יעניק למבקש את היתר ההמצאה בכפוף לבדיקתה של נאותות הפורום" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 403 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
7. בפן הדיוני, בקשות להיתר המצאה לחו"ל, מעצם טיבן, נדונות במעמד צד אחד. הנטל להוכיח כי יש להתיר את ההמצאה מוטל על התובע, המבקש את ההיתר:
"הטלת הנטל על התובע במקרה של היתר המצאה לחו'ל מתבקשת אף מהמסגרת הדיונית שמדובר בה. הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה" (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465, 472 (2004)).
עילת-המצאה
8. המבקשים נסמכים על ההוראות שבסעיפים (6) ו-(10) לתקנה 500:
"(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
(...)
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה".
החלופה המתאימה היא הוראתה של תקנה 500(10). יש לבחון אם נתבעים 5-3 הם בעלי דין דרושים ונכונים בתובענה דנן. לשון-התקנה מחייבת את המבקש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: עליו להוכיח כי בעל הדין הזר הוא "דרוש" או "נכון" לתובענה; כי התובענה נגד בעל הדין המקומי "הוגשה כהלכה"; וכי, לגוף העניין, התובענה איננה משוללת יסוד או פסולה על פניה. הבקשה מכוח התקנה האמורה נבחנת בשני שלבים. תחילה יש לבדוק אם התובענה "הוגשה כהלכה" בעניינו של בעל הדין המקומי. רק אם התשובה לכך חיובית יש לבחון אם התובענה איננה משוללת יסוד. כך, מתוך "ראייה כוללת של כל הנסיבות" (גורן לעיל, בעמ' 411; ע"א 481/84 אטלנטיק, חברה לדיג וספנות בע"מ נ' astilleros y. Talleres del noroeste s.a, פ"ד מב(3) 102, 108 (1988)).