טענות הנתבעת בדבר אספקת בקבוקים פגומים:
148. לטענת הנתבעת, כפי שפורטה בתצהיריהם של טמיר ועמיקם ברקוביץ', בין השנים 2012-2013 הזמינה הנתבעת 578,400 ₪ מכלי בקבוקים, אשר יועדו בעיקר לשוק הספרדי והסיני.
149. בשנת 2014 איתרה הנתבעת מפיץ חדש בסין וזאת לאחר שהמפיץ הקודם הפסיק את פעילות ההפצה נוכח ירידה משמעותית בהיקף המכירות שנבע מאספקתם של מכלי בקבוקים פגומים על ידי התובעת.
150. נסיבות עזיבתו של המפיץ הקודם הובאו לידיעת עמיקם ברקוביץ', כנטען בתצהירו, במהלך תערוכה וכנס משווקים שהתקיימה בשנחאי ביולי 2014 שבו הועלו בפני עמיקם תלונות מצד סוכניו של המפיץ הקודם, כך שבמהלך התערוכה, הוציא אחד הסוכנים של המפיץ הקודם מארז של אחד ממכלי הבקבוקים והציג בפני עמיקם בקבוק פגום בעל דופן רכה. לדברי עמיקם, כך היו גם יתר המכלים.
151. לטענת עמיקם, לאחר שובו ארצה, התקיימה פגישה במשרדי הנתבעת כאשר באותה פגישה העלתה הנתבעת את טענותיה בפני נציגי התובעת בעניין הבקבוקים הפגומים, כאשר באותה ישיבה הוחלט עם נציגי התובעת שלא לבצע השבה של הבקבוקים מהלקוחות (recall) נוכח העלות הכספית הכרוכה באיסופם מהשוק הסיני וחוסר היכולת הטכנית לבצע את פעולת האיסוף (סעיף 21-22 לתצהיר עמיקם).
152. לטענת עמיקם, עם היוודע הפגם במכלי הבקבוקים, עורר הדבר חשש אצל הלקוחות הסינים כי מדובר בניסיון זיוף של מוצרי הנתבעת, דבר שגרם לירידה משמעותית במכירות המוצרים בשוק זה.
153. לטענת הנתבעת, משווקי העולם הגיעו תלונות רבות בנוגע לייצור פגום של הבקבוקים, באופן שדופן הבקבוק רכה, ובעקבות כך, הייתה ירידה דרמטית במכירת כלל מוצרי הנתבעת, כאשר מכלי הבקבוקים מהווים את מוצר הבסיס של הנתבעת.
154. על טענות עמיקם ברקוביץ', חזר גם טמיר ברקוביץ' בתצהירו. הנתבעת צירפה לראיותיה חוות דעת של מומחה מטעמה, זמר ס"ט, אשר בדק 12 בקבוקים שהובאו לו וקבע כי מרביתם פגומים באופן שקיימים הבדלי עובי דופן משמעותיים במרבית הבקבוקים. חוות דעת המומחה צורפה כנספח נ-6 לתצהיר הנתבעים.
155. לטענת הנתבעים, לאחר היוודע דבר אספקת הבקבוקים הפגומים על ידי התובעת, הוציא טמיר הודעת דואר אלקטרוני למנהל התובעת המציג בפניו את הליקויים.
156. לטענת הנתבעת, מנהלי התובעת לא הכחישו את אחריותם למוצרים הפגומים ואף הודיעו כי יקבלו אחריות מלאה על מעשיהם או מחדליהם.
157. לטענת התובעת בתצהירה, אין יסוד לטענת הפגמים בבקבוקים. טענת הפגמים עלתה לראשונה ביולי 2014 כאשר הנתבעת העבירה למר עזר הודעת דוא"ל שלטענתה נשלחה אליה מהמפיץ החדש שלה בסין ושבה הוא מלין כביכול כי בקבוקים שסופקו לו לאחרונה היו בעלי דופן רכה. לטענת התובעת, מדובר בשולח אנונימי שלא ניתן לבדוק את זהותו ומה הם קשריו המסחריים עם הנתבעת, כאשר לטענת התובעת, לא ניתן לטעון על סמך מייל אחד ביולי 2014 כי כל מאות אלפי הבקבוקים שסופקו לנתבעת בשנים שקדמו לכך, ונמכרו על ידה ללקוחותיה, היו פגומים.
158. לטענת התובעת, הנתבעת לא הציגה כל תלונה מאת צרכן קצה של הבקבוקים וכל שיש לה הוא מייל של גורם מעוניין מטעמה.
159. מבחינת התובעת, העובדה לפיה הנתבעת קיבלה לידיה במשך כל השנים את הבקבוקים ולא העלתה כל טענה לגבי "דופן רכה", מהווה אישור מצד הנתבעת כי הבקבוקים שסופקו לה עונים לדרישותיה.
160. עוד טוענת התובעת, כי במהלך 7 שנים שבמהלכן יצרה התובעת בקבוקים עבור הנתבעת, החל משנת 2008 ועד נובמבר 2014, סופקו לנתבעת מאות אלפי בקבוקים, כאשר במהלך כל אותן 7 שנים לא העלתה הנתבעת כל טענה בעניין "דופן רכה", עד לפעם הראשונה והיחידה ביולי 2014.
161. לטענת התובעת, הנתבעת מכרה לצדדים שלישיים את כל הבקבוקים שסופקו לה לאורך השנים, לאחר שהיא בדקה אותם בעצמה בעת קבלתם ולא מצאה בהם שום "דופן רכה". זאת ועוד, הנתבעת מכרה לצדדים שלישיים גם את כל הבקבוקים שסופקו לה אחרי יולי 2014 וגם אז לא הועלתה כל טענה לגבי "דופן רכה".
162. לטענת התובעת, על הנתבעת מוטלת חובה לבדוק את הבקבוקים לפני שליחתם ללקוחותיה ואם היא היתה סבורה כי הבקבוקים רכים מדי, היה עליה לדון בכך עם התובעת ולהגדיר פרמטרים מדויקים למידת הרכות הרצויה. כך, שהעובדה שהנתבעת קיבלה את הבקבוקים שסופקו לה במשך השנים ומעולם לא טענה כי הם רכים או שהדופן שלהם אינה אחידה, כמוה כאישור והסכמה מפורשת של הנתבעת שהבקבוקים שסופקו לה היו לשביעות רצונה. עוד טענה התובעת כי, הנתבעת בודקת את כל הבקבוקים שמגיעים אליה לפני שהיא שולחת אותם ללקוחותיה, בין היתר, בשלב ההרכבה של חלקי הפלסטיק הנוספים של הבקבוקים. ואכן, במהלך 7 השנים בהם ייצרה התובעת בקבוקים עבור הנתבעת, היו מקרים בהם החזירה הנתבעת בקבוקים שלטענתה היו לקויים, כך שאין ספק כי היא נהגה לבדוק את הבקבוקים עם קבלתם אצלה.
163. לטענת התובעת, טענה לפיה דופן הבקבוק היא "רכה", היא טענה חסרת משמעות שכן, "רך" הוא מושג סובייקטיבי.
164. בניגוד לטענת הנתבעת, טוענת התובעת, כי היא מעולם לא הודתה באספקת מוצרים פגומים, אלא שמההתכתבויות בין הצדדים עולה כי התובעת הכחישה את טענות הנתבעת, אך אמרה כי אם יוצגו לה דוגמאות של בקבוקים פגומים, היא תבדוק את הטענה לגופה ואם יתברר כי היו בקבוקים פגומים, היא תהיה מוכנה לזכות בגינם.
165. למרות שהנתבעת לא העבירה דוגמאות של בקבוקים פגומים לתובעת, הודיעה לה התובעת במייל מיום 14.10.2014, כי הנתבעת תזוכה בעלות משטח בקבוקים בסך של 3,550 דולר, כי התובעת תוותר לה על השקעה בסך של 6,000 ₪ בגין חלקה במימון עלויות הרכישה של מערכת ההדפסה של בקבוקי וכוסות ה – PP. ההחלטה האמורה נעשתה לפנים משורת הדין, מטעמי שימור לקוחות ולאור הקשר המסחרי רב השנים בין החברות.
166. התובעת מצידה, הגישה את חוות דעת המומחה דן לאונר בעניין איכות הבקבוקים. המומחה לאונר התייחס בחוות דעתו לחוות הדעת שהוגשה על ידי מומחה הנתבעים, זמר, כאשר לדברי המומחה לאונר, הבעיה היחידה בבקבוקים לפי חוות דעת זמר, הינה תחושה של אזורים רכים ב-9 מתוך 12 הבקבוקים שנבדקו על ידו, מבלי לבסס תחושה זו בפרמטרים כמותיים כלשהם.
167. לדברי המומחה לאונר, הוא עצמו בדק את כל 12 הבקבוקים ומצא אותם תקינים, איכותיים וללא כל פגם וליקוי והוא הגיע למסקנה כי כל 12 הבקבוקים שנבדקו היו תקינים לחלוטין.
168. בהתייחס לחוות דעת המומחה זמר, אמר לאונר כי לא ניתן להסיק מסקנה כלשהי לגבי איכותם של מאות אלפי בקבוקים שסופקו לנתבעת מבדיקה של 12 בקבוקים בלבד, שכן, גודל המדגם הנבדק אינו עולה בקנה אחד עם המדגם המינימלי הקבוע בתקן.
169. במסקנות חוות דעת המומחה לאונר נקבע כי בהיעדר הגדרה כמותית במפרט במידת קשיחות מסוימת של עובי הדופן, אין משמעות לטענה המועלית בדו"ח זמר בדבר רכות הדופן.
170. אציין כי דוגמאות 12 הבקבוקים אבדו לתובעת, לאחר בדיקתם ע"י שני המומחים. הנתבעת מלינה על תקלה זו וטוענת כי יש בכך כדי לפגוע בה, שכן נבצר מבית המשפט עצמו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהבקבוקים ולהשתכנע כי הינם פגומים.
171. מסכים אני כי מדובר בתקלה מצערת שלא היתה אמורה לקרות, אולם אינני סבור כי יש בתקלה זו כדי לפגוע במי מהצדדים, שכן הבקבוקים אבדו לאחר שנבדקו ע"י מומחי שני הצדדים, כאשר בית המשפט אינו "מומחה" לעניין זה, ואין ערך ראייתי רב, אם בכלל, להתרשמותו מהבקבוקים אלמלא אבדו.