--- סוף עמוד 15 ---
בפס' 10 לדבריי לעיל, התייחסתי לכך שבפסיקתו של בית-המשפט העליון הובעו דעות לפיהן יש מקום לבחון בקשות מקלט בעילה של "פליטות במקום" לפי מבחן תום-הלב, כאשר במקרים מתאימים הדבר אף יכול להשפיע על הרף הראייתי שיידרש על-מנת להוכיח "פחד מבוסס היטב" מפני רדיפה.
בחינת נסיבות עניינה של המערערת, מעלה תהייה ממשית בדבר כנותה של עילת המקלט הנטענת: לא ניתן שלא לתהות האם אמנם המערערת נתקלה בדרך מקרה בלבד במתרגלים של שיטת ה"פאלון-גונג", והחלה לתרגל את השיטה מתוך סקרנות גרידא ובתום-לב, והכל שבוע אחד בלבד לאחר שנכנסה לישראל במטרה לעבוד כדי לשפר את מצבה הכלכלי. אף קשה שלא לתהות בדבר כנוּת הצטרפותה של המערערת להפגנת תומכי שיטת ה"פאלון-גונג" ליד השגרירות הסינית בארץ, למרות שהמערערת מסרה בריאיון עמה שידוע שהשיטה אסורה בסין, ולמרות שהמערערת לא טענה בשום שלב שעסקה בעבר בפעילות פוליטית או אידיאולוגית כלשהי (בין לגבי שיטת ה"פאלון-גונג" ובין בכלל). זאת ועוד; בקשת המקלט הוגשה למעלה משנה לאחר שהמערערת החלה לתרגל, לטענתה, את השיטה בארץ. טענת המערערת לפיה לא ידעה קודם לכן כי ניתן להגיש בקשת מקלט היא תמוהה, בשים לב לכך שהיא מוקפת במתרגלים של השיטה בישראל. בהתחשב בכל אלה, מתעוררת שאלה האמנם טענתה של המערערת ל"פליטות במקום" הנה "כנה ואמיתית", או שמא מדובר בפעולות מכוונות שמטרתן הבלעדית או הדומיננטית הייתה ליצור עילת מקלט בישראל, ואם כך – מהי משמעות הדבר מבחינת אופן הבדיקה של בקשת המקלט בעניינה של המערערת. כאמור, אינני סבורה כי יש צורך להכריע בכל אלה בנסיבותיו של מקרה זה. כפי שהבהרתי לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המקלט של המערערת בהתאם לאמות-המידה של אמנת הפליטים, וזאת ללא צורך במשקפיים של כנות ותום-לב.
סוף דבר
20. נוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל, המסקנה אליה הגעתי היא כי אין להתערב בפסיקת בית-הדין לעררים לפיה המערערת לא עמדה בתנאים הנדרשים להוכחת עילה של "פליטות במקום" מבחינה עובדתית, שכן לא הוכח כי המערערת מתרגלת את שיטת "הפאלון-גונג" באופן אדוק כדרך חיים, וכן לא הוכח כי רשויות סין מודעות לפעילותה של המערערת בישראל. ממילא, לא הוכח כי למערערת "פחד מבוסס היטב"
--- סוף עמוד 16 ---
מפני רדיפה על-ידי שלטונות סין. לפיכך, אין עילה להתערב בדחיית בקשתה למקלט מדיני על-ידי המשיב.