8. עם פרעון ההמחאות לאחר פטירת המנוח, החלה הנתבעת 2, אלמנתו של המנוח, להתנכל לתובעת ובכלל זה טענה כי ההמחאה נגנבו מהחברה, כי חתימת המנוח עליהן זויפה ואף הגישה תלונה במשטרה נגד התובעת, תלונה אשר נסגרה בסופו של יום עקב חוסר אשמה (ר' סעיפים 18-17 לכתב התביעה).
9. הנתבעת 2 שללה מהתובעת, כך על פי כתב התביעה, את מעמדה, תפקידיה ותחומי אחריותה בחברה ובין היתר "מנעה ממנה גישה לבנקים, לכל נושא גביית והפקדת כספים, אסרה עליה לגבות שיקים מלקוחות ו/או לטפל בהכנת שיקים לספקים" (ר' סעיף 19 לכתב התביעה) ועוד.
10. בשל חוסר היכולת לבצע את עבודתה, לאור הצרת צעדיה ודחיקתה מביצוע תפקידה ולאור הלחץ הנפשי הכבד בו היתה נתונה, כך לגרסתה, והתגברות הכאבים - תוצאתה של תאונת עבודה שארעה לה בחודש נובמבר 2010 – ביקשה התובעת בתחילת חודש ינואר 2012 לצאת לחופש ולנצל את ימי החופשה הרבים שצברה לאחר שקודם לכן לא התאפשר לה לנצלם. מר קבלה ז"ל נענה לבקשתה. התובעת הודיעה לנתבעת 2 בכתב על יציאתה לחופשה וקיוותה שעם שובה מן החופשה תשנה הנתבעת 2 את יחסה אליה (ר' סעיף 20 לכתב התביעה).
11. ביום 12.2.2012 בעוד התובעת שוהה בחופשה הודיעה לה הנתבעת 2 כי יציאתה לחופשה כמוה כהפרת משמעת חמורה משדבר היציאה לחופשה לא אושר כלל וכי החברה אינה מכירה ביתרת ימי החופשה הנטענת. החברה אף טענה, כי בנסיבות אלה היא רואה בתובעת כמי שזנחה את מקום העבודה (ר' סעיפים 25-22 לכתב התביעה).
12. התובעת פנתה להסתדרות אשר פנו מצידם לנתבעת אך פנייתם נותרה ללא מענה (ר' סעיף 26 לכתב התביעה). ביום 19.3.2012 לאחר שמצבה של התובעת הוטב, ביקשה לחזור לעבודה והתייצבה במשרדי החברה יחד עם אחיינה, מר איציק זוארץ, אלא שאת פניהם קיבלו מאבטחים ששכרו הנתבעות ומנעו את כניסתם למשרדי הנתבעת (ר' סעיף 27 לכתב התביעה).
13. במסגרת תכתובות שנוהלו בין הצדדים דרש ב"כ של התובעת כי התובעת תוחזר לעבודתה אלא שבמענה הודיעה הנתבעת לתובעת, כי התובעת אינה עובדת הנתבעת עוד. מכאן, טוענת התובעת, כי אף אם לא ניתן לראות במכתבה של הנתבעת 2 לתובעת מיום 12.2.2012, כמכתב פיטורים, היתה זו הודעתה של הנתבעת במענה לדרישת התובעת כי תוחזר לעבודה, כי היא מפוטרת.
14. התובעת עמדה על קבלת פיצויי פיטורים בגין 16.833 שנות עבודתה, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, פדיון חופשה, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין תלושי שכר שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש.