36. גב' טרגש, אחותה של התובעת, העידה, כי התובעת יצאה לחופשות לעיתים רחוקות ונאלצה לעבוד גם בימים בהם החברה היתה בחופשה מרוכזת, בימי חול המועד בהם החברה היתה כביכול סגורה והיה צורך ליתן מענה ללקוחות בענינים דחופים (ר' פרוטוקול עמ' 35 שורות 26-19).
37. אף שלעדותה של גב' טרגש התלווה נופך דרמטי בשל אישיותה הצבעונית, האמנתי לה, כי במערכת היחסים ההדוקה שבין התובעת למנוח, היתה התובעת יד ימינו ועשתה כל שביקש ולא ערערה או הרהרה אחר בקשותיו ודרישותיו (ר' פרוטוקול עמ' 36 שורות 22-18, עמ' 37 שורות 3-1).
38. גב' טרגש תארה את הקף שעות עבודתה של התובעת בחברה "מצאת החמה ועד צאת הנשמה" (ר' פרוטוקול עמ' 38 שורות 24-18 ובעמ' 39 שורה 2) וכמי שלא היו לה חיים מלבד העסק (ר' פרוטוקול עמ' 37 שורה 8). גב' טרגש סיפרה בעדותה, שנהגה לבוא לבקר בעסק ואף היתה לקוחה של הנתבעת ולא היה דבר שקרה בחברה שהתובעת לא היתה מודעת אליו (ר' פרוטוקול עמ' 39 שורות 8-1).
39. האמנתי לתובעת שהעידה, כי "לא היה חג שלא הייתי בעסק, לא קרה ולא נברא" (ר' פרוטוקול עמ' 76 שורות 12-2), שהקדישה ימים כשעות לחברה שהיתה מזוהה אצלה, במאת האחוזים, עם המנוח.
40. התובעת ניהלה את פנקס החופשה (ר' פרוטוקול עמ' 76 שורות 33-29; ר' הודאת התובעת בסעיף 46 לסיכומי התובעת) וגם כאשר כולם היו בחופשה והיא נדרשה להמצא בחול המועד או בחג במשרדי הנתבעת, אף אם לשעתיים שלוש, רשמה את עצמה בהוראת המנוח כמי שהיתה בחופשה יחד עם שאר העובדים (ר' פרוטוקול עמ' 77 שורות 28-11).
התובעת כיד ימינו ואשת סודו של המנוח
41. על מערכת היחסים הטוטאלית בין האחים סיפרה גב' טרגש:
"אחותי גאולה אני חייבת לה את כל מה שיש לי ואין לי בחיי, היא גידלה אותי מגיל שנתיים שיכולתי להיות ברחוב זרוקה, אחותי גידלה אותי, לא היה לי לא אמא, לא אבא, 4 אחים מתו לנו מסרטן אחד אחרי השני, אם לא אחותי מי היה לי בחיים? מה היה לי? אני מגיל שנתיים יתומה, אחי בנצי מגיל 3 וקצת, אנחנו כאילו מה?...אנחנו כל מה שאחי בנצי היה אומר היינו עומדים דום, גם אם הוא היה מבקש ממני עכשיו תקפצי, הייתי קופצת. אני אומרת, כל מה שהוא היה אומר לי הייתי עושה"
(ר' פרוטוקול עמ' 39 שורות 33-32, עמ' 40 שורות 7-1).
42. התובעת, שעדותה עשתה עלי רושם אמין ציינה, כי המנוח ביקש ממנה לבוא לעבוד אף לאחר שהונח סד על רגלה בעקבות תאונת העבודה ואחיינה, מר זוארץ, היה אוסף אותה מן הבית לעבודה במפעל (ר' פרוטוקול עמ' 60 שורות 28-26).