27. עוד נפסק, כי במקרה שמתעוררת אי-בהירות לגבי תנאי במכרז, וניתן להעניק לו מספר פירושים שהִנם סבירים במידה שווה – מבחינת לשונית כמו-גם מבחינת תכליתם של המכרז והתנאי הספציפי – יש לבכר את הפרשנות המקיימת את ההצעות במכרז על-פני פרשנות הפוסלת אותן; זאת, מטעמים של הגינות, ומתוך הצורך להגן על הציפייה הסבירה והאינטרסים של המשתתפים במכרז (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, (9.12.99); עע"מ 5949/07 אמישראגז – גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ (28.4.08) (להלן – פרשת אמישראגז); ועע"מ 6823/10, בעניין מתן שירותי בריאות בע"מ, לעיל).
28. בענייננו, עיקר טענות הצדדים מתמקדות בפרשנות שנתנה ועדת המכרזים לתנאי הסף שבמחלוקת בעניין ניסיון המציע, וליישום הפרשנות על הצעתה של העותרת. כאמור, בית-המשפט לא ייטה להתערב בשיקול דעת ועדת המכרזים בפרשנות תנאֵי הסף, ככל שהפרשנות סבירה ומתיישבת עם לשון המכרז ותכליתו, וכל עוד שהחלתה נעשית ללא פגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים ובכללם עקרון השוויון.
סוגית מיזוג החברות
29. למונח "מיזוג" משמעויות שונות בדין. מיזוג, בהתאם לדיני התאגידים, קרי – חוק החברות, המכונה גם "מיזוג סטטוטורי" שונה ממיזוג לפי דיני ההגבלים העסקיים. על המשמעויות השונות של המונח עמדה הפסיקה, לא אחת: "המונח "מיזוג" הוא בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. אין לו משמעות אחת ויחידה החלה בכל הנסיבות. מובנו נקבע על-פי הסדרו החקיקתי; היקף פריסתו נקבע על-פי הקשרו" (ע"א 2247/95 הממונה על הגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ פ"ד נב(5) 213, 226, פִסקה 13 לפסק-דינו של כב' הנשיא ברק (להלן – פרשת תנובה)). המונח "מיזוג" מקבל משמעות רחבה במסגרת חוק ההגבלים, לעומת משמעות מצומצמת יותר בחוק החברות, וזאת בשל ההסדרים השונים שבין דיני התאגידים לבין דיני ההגבלים העסקיים, והתכליות החקיקתיות השונות; וכך גם נקבע בפרשת תנובה: " מתן פירוש מצמצם להגדרת "מיזוג" יסכל את מטרת החוק בכך שימנע א-פריורית את סמכותו של הממונה לבדוק את מידת הפגיעה בתחרות... יצוין, כי אף במשפט המשווה מצאנו, כי המגמה בדיני ההגבלים העסקיים היא להגדיר בצורה רחבה פעולות כ"מיזוג"... " (לעיל, בפִסקה 15).
30. בכל הנוגע למיזוג סטטוטורי, מוגדר המונח "מיזוג" בחוק החברות בסעיף 1 כדלהלן: " "מיזוג", לעניין החלק השמיני – העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה הקולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד, בהתאם לסעיף 323". סופו של מיזוג מוסדר בסעיף 323 לחוק החברות, כדלהלן: "תוצאות המיזוג – נתקבלו ברשם החברות כל האישורים הדרושים לפי פרק זה למיזוג ... יבוצע המיזוג כדלהלן: (1) כל הנכסים והחיובים של חברת היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לחברה הקולטת; (2) יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי, לרבות בהליכי ההוצאה לפועל; (3) הרשם יעביר את פנקס השעבודים... של חברת היעד לפנקס השעבודים של החברה הקולטת; (4) חברת היעד תחוסל והרשם ימחק אותה מרשמיו; (5) הרשם ימסור לחברה הקולטת תעודה המעידה על ביצוע המיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשמי החברה הקולטת" (ההדגשה הוספה).