33. בשולי הדברים טוענים הנתבעים כי יש לדחות טענת התובעת לפיה הבעיה בקפסולות הקפה שסופקו לה ע"י הנתבעת 1 נבעה מבעיה הקשורה בטחינת הקפה. תימוכין לטענה זו מצאה התובעת בכך שהנתבעת 1 נאלצה לרכוש מטחנה חדשה, אולם לטענת הנתבעים גם אז לא נפתרה התקלה שהתגלתה בקפסולות הקפה.
34. הנתבעים טוענים כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי נגרם לה נזק. רו"ח עופר כדורי שמסר תצהיר מטעם התובעת, לא ידע להסביר את סכומי ההוצאות שפורטו בתצהירו, לרבות הקשר שבין הוצאות אלו להתקשרותה של התובעת עם רשת "סופר פארם". לטענת הנתבעים עיון בחשבוניות שהוצגו ע"י התובעת מלמד כי הן כלל לא רלוונטיות להסכם נושא התביעה דנן. יתר על כן: הטענות כי התובעת נאלצה להחזיר כספים ללקוחות בגין קפסולות קפה פגומות נטענה בעלמא, וללא כל ביסוס ראייתי.
35. באשר להתקשרות הנטענת של התובעת עם "סופר פארם" טוענים הנתבעים כי ההסכמה היחידה שהושגה בין התובעת לרשת "סופר פארם" שגם הוצגה במסגרת ההליך דנן היתה כי רשת "סופר פארם" הסכימה לכך שהתובעת תציג את קפסולות הקפה שלה על המדפים בחנויות "סופר פארם". הערכתה של התובעת לפיה תמכור מיליון מארזי קפסולות בשנה הינה בגדר הבעת משאלה של התובעת בלבד, ואין הערכה זו מבוססת על התחייבות כלשהי למכור כמות שנתית כזו של קפסולות ממולאות בקפה מצד התובעת או מצדה של "סופר פארם".
36. בהתייחס לטיוטת החוזה המחליף עומדים הנתבעים על טענתם כי טיוטה זו לא השתכללה לכדי הסכם מחייב. יתר על כן: לטענתם, תוקפה של טיוטה זו הותנה ממילא בכך שחברת "שטראוס" תרכוש את מפעלה של הנתבעת 1 בקריית גת. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי לא ניתן ללמוד מטיוטת החוזה המחליף על קיום הודאה מצדם של הנתבעים בכך שהפגם שהתגלה בקפסולות שמולאו על ידם בקפה וסופקו לתובעת נובע מהקפסולות עצמן, ואף לא הוסכם בטיוטה זו על קיום ערבות אישית מצדם של חנן או של מוטי לקיום התחייבויותיהן של הנתבעת 1.
37. עוד מוסיפים הנתבעים וטוענים כי ההתקשרות שבין התובעת לבין הנתבעת 1 המשיכה להתקיים גם לאחר שטיוטת החוזה המחליף נשלחה ע"י ב"כ הנתבעים למוטי, וממנו - אל מר לוזון, וכי התובעת המשיכה להזמין מהנתבעות קפסולות ממולאות בקפה בכמות העולה על הכמות שהוזכרה בטיוטת החוזה המחליף. יתרה מזו: לגרסת הנתבעים, העובדה כי מר לוזון הצטרף לנתבעים להצגת המוצר במילאנו מלמדת גם כן על המשך ההתקשרות החוזית שבין הצדדים, וכן על כך שטיוטת החוזה המחליף לא השתכללה לכדי הסכם מחייב. זאת ועוד: הנתבעים מסבירים כי לא הפקידו את ההמחאה השלישית שניתנה להם על ידי התובעת בהתאם להסכם מאחר שהתובעת הייתה מצויה ב-"יתרת זכות כספית" בכרטסת הנהלת חשבונות אצל הנתבעות, ואין בעובדה זו כדי להוכיח שהוסכם בין הצדדים על סיום ההתקשרות שביניהן.