67. לא למותר לציין כי הנתבעת 1 הגישה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעה כנגד "חברת חלמיש", אשר השכירה לה את המבנה בקרית גת שבו היא ניהלה את מפעלה. במסגרת תביעתה ביקשה הנתבעת 1 לפסוק לזכותה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה עקב הפרת הסכם השכירות על ידי "חברת חלמיש". בפסק הדין שניתן בתביעה זו של הנתבעת 1 כנגד "חלמיש" קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי יש לדחות את תביעתה לקבלת פיצוי בגין "אובדן לקוחות". בפסיקתו קבע בית המשפט, בין היתר, כי: "מעבר לעובדה שהתובעת לא העידה מי מנציגי הגופים שהתקשרו כמה – מלבד מר רמות עצמו שהינו מנהל בחברת "קרמה פלוס", אשר אף היא התקשרה עם התובעת בהסכם... הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח, את סכומי הנזק הנטענים בגין הפסד רווחים... טענות התובעת לעניין נזק בגין אובדן לקוחות, לא הוכחו אפוא (ר' ס' 17 לנספח 1 בתצהיר מוטי). יוצא איפוא, כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע לא מצא כי הנתבעת 1 הוכיחה כי התקשרה ומכרה קפסולות ממולאות בקפה לחברות אחרות, זולת לחברת "קרמה פלוס".
68. כאן גם המקום לציין כי בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת 1 נכתב, בין היתר, כי: "הקפסולות שסיפקה הנתבעת 1 היו טובות ותקינות, שימשו את חב' שטראוס ואת חברת "קרמה פלוס", ועל כן המסקנה המתבקשת היא, כי הקפה של התו' הוא המקור לבעיותיה." (ס' 108 לסיכומי הנתבעים) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.). יוצא אפוא, כי אף הנתבעת 1 עצמה זנחה טענותיה בדבר מכירת קפסולות קפה מתוצרתה לחברות נוספות זולת לתובעת ול"קרמה פלוס", ואף זאת – כאשר מוסכם בינה לבין התובעת על כך שהמכירה לשטראוס הייתה של קפסולות ריקות בלבד.
69. מניתוח הראיות שהובא לעיל עולה כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שביעות רצון של לקוחות אחרים, זולת חברת "קרמה פלוס", מקפסולות מתוצרתה שמולאו בקפה וסופקו להם על ידה. גם שיווק הקפסולות ל"קרמה פלוס" היה מוגבל יחסית, תוך שלא ניתן להתעלם מהאינטרס האישי של חלק מבעלי מניותיה של "קרמה פלוס" בנתבעת 1 ובנתבעת 2.
יוצא אפוא, כי הנתבעת 1 לא הצליחה לסתור טענת התובעת לגבי פגמים שהתגלו בקפסולות הקפה שסופקו לה ע"י הנתבעת 1 באמצעות ראיות המוכיחות שביעות רצון של לקוחות אחרים אשר הנתבעת 1 טענה כי סיפקה להם קפסולות קפה תקינות מתוצרתה.
70. שלישית: ביום 14.5.2013 שלח ב"כ הנתבעים אל מוטי את טיוטת החוזה המחליף. מוטי העביר טיוטה זו למר לוזון ביום 16.5.2013 (נספח 19א לתצהיר לוזון). חנן אישר בעדותו כי אחד מהנושאים שנידונו ע"י הצדדים במסגרת דיוניהם לגבי טיוטת החוזה המחליף עסק בהפסקת ההתקשרות החוזית שבין התובעת לבין הנתבעת 1, ובחובתה של הנתבעת 1 להשיב לתובעת התשלומים ששולמו על ידה בהתאם להסכם, דהיינו – בחובתה של הנתבעת 1 להשיב לתובעת סך כולל של 666,666 ₪ (עמ' 107, ש' 30-35 לפרו'). חנן הסביר בעדותו כי בנוסף, ובמקביל, למו"מ שניהלה הנתבעת 1 עם התובעת היא ניהלה מו"מ עם חברת "שטראוס" למכירת המפעל בקריית גת על כל פעילותו וציודו, כאשר אחד התנאים שהוצבו ע"י "שטראוס" היה כי הנתבעת 1 תפסיק לייצר קפסולות קפה עבור התובעת ותשתחרר מההסכם שחתמה עם התובעת. לפיכך, לשיטתו של חנן, הנתבעת 1 אכן הסכימה לשלם לתובעת סך של 666,666 ₪ כפיצוי על הפסקת ההתקשרות עמה, אך כל זאת – בתנאי, ובכפוף לכך, שהעסקה שבין הנתבעת 1 לבין חברת "שטראוס" אכן תצא אל הפועל (עמ' 108, ש' 1-9 לפרו').