74. שנית, ובהמשך לכך: בטיוטת החוזה המחליף לא צוין כלל כי ההסכמות שהושגו בין הצדדים כפופות להוצאתה אל הפועל של העסקה שבין הנתבעת 1 לבין חברת "שטראוס". העובדה כי תנאי כה מהותי לצורך ניהול המו"מ שבין הנתבעת 1 לבין התובעת, לא נזכר בטיוטת החוזה המחליף במפורש, על אף שטיוטה זו נוסחה ע"י באי-כוחה של הנתבעת 1 - מעוררת תמיהה ומקשה על קבלת גירסתה של הנתבעת 1. יתר על כן: טיוטת החוזה המחליף נשלחה מלכתחילה למוטי על ידי בא כוחם של הנתבעים, והועברה על ידי מוטי למר לוזון ללא שום הסתייגות בדבר היותה כפופה להתקיימותו של תנאי מתלה כלשהו, דהיינו - בקיום העסקה שבין הנתבעת 1 לבין חברת "שטראוס". במובן זה, ניתן היה לשער כי אילו מר לוזון היה משיב למוטי כי הוא מסכים, בשם התובעת, לקבל טיוטה זו כלשונה – קשה היה לקבל טענה מטעם הנתבעת 1 כי טיוטת החוזה המחליף אינה מחייבת מאחר שהיא תלויה בהתקיימות תנאי מתלה אשר כלל לא נזכר בה.
75. יתרה מזו: אני סבור כי טענתו של חנן לפיה התנאי המתלה הנטען ע"י הנתבעת 1 לא הופיע בטיוטת החוזה המחליף מאחר שהנתבעים סברו כי מבחינה משפטית הכללתו בטיוטה לא תפעל לטובתם (עמ' 108, ש' 16-17 לפרו') הינה כוללנית ובלתי ברורה. ברי, כי מבחינה משפטית הנתבעים הציעו ללוזון הצעה שאינה מותנית במפורש בתנאי מתלה הקשור בביצוע העסקה שבין הנתבעת 1 לבין חברת "שטראוס". טענת הנתבעים בהקשר זה לגבי רצונו של מר לוזון, בשם התובעת, לשנות את תנאי טיוטת החוזה המחליף, אינה רלוונטית לעובדה שהנתבעים לא טרחו לציין בשום מקום, לרבות בתכתובות שבין הצדדים, כי טיוטת החוזה המחליף כפופה להתקיימותה של עסקת הנתבעת 1 עם "שטראוס". התנהלותם זו של הנתבעים מתיישבת דווקא עם גרסת התובעת לפיה הנתבעת 1 הסכימה להשיב לתובעת את הסכום ששולם לה על ידה מאחר שהנתבעת 1 הייתה מודעת לתקלות ולפגמים שהתגלו בעת השימוש בקפסולות הקפה שיוצרו על ידה, ולא בשל העסקה הצפויה להתבצע, לגרסתם, בין הנתבעת 1 לבין "חב' שטראוס" למכירת המפעל בקריית גת.
76. שלישית, הנתבעת 1 לא הציגה טיוטה חוזה כלשהי או כל מסמך אחר התומכים בטענתה בדבר מו"מ שהתנהל עם חברת "שטראוס" בתקופה זו למכירת המפעל בקריית גת. מר אסף בשן מטעם "שטראוס" העיד כי הוצע ל"שטראוס" לקנות את המפעל בקריית גת אך "שטראוס" סירבה להצעה זו (עמ' 61, ש' 33-35; עמ' 62, ש' 1 לפרו'). מר אסף בשן הוסיף כי זכור לו שהתנהל מו"מ בין הנתבעת 2 לבין שטראוס לרכישת המפעל בקריית גת ושהמו"מ לא נמשך זמן רב (עמ' 65, ש' 31-35 לפרו'). מר רונן קירט, שהיה מנהל כספים בשטראוס בתקופה הרלוונטית, העיד כי: "למיטב זכרוני לא היתה שיחה לרכוש את המפעל, אלא לרכוש חלק מהמיכון שנמצא במפעל של ריאלטו, הנתבעת 2. המדובר במפעל בק. גת... לדעתי, הם נתנו הצעה ואנו בחנו אותה והחלטנו שאין עסקה". מר קירט לא ידע להצביע מתי התנהל המו"מ בין שטראוס לבין הנתבעת 2 (עמ' 67, ש' 24-30 לפרו').
אני סבור כי מעדויות אלו ניתן ללמוד כי ככל הנראה התקיימו מגעים כלשהם בין מי מהנתבעים לבין "שטראוס" לגבי רכישת המפעל בקריית גת או ביחס לרכישת חלק מהציוד שנמצא בו, ע"י "שטראוס". עם זאת, מדובר בעדויות כלליות שאין בהן כדי לתמוך בגרסת הנתבעים בענין התניית תוקפו של החוזה המחליף בקיומו של התנאי המתלה הנטען ע"י הנתבעת 1. מעדויות אלו לא ניתן ללמוד מתי התקיים המו"מ שבין הנתבעת 2 לבין שטראוס, ומה היו העקרונות והפרטים אשר הוסכם עליהם, אם בכלל. יתר על כן: לא ניתן לדעת אפילו אם המו"מ שנוהל ע"י הנתבעות, או מי מהן, עם "שטראוס" נוהל במקביל למו"מ שניהלה הנתבעת 1 עם התובעת.