119. לא למותר לציין בהקשר זה כי הנתבעת 1 שבה וטענה מספר פעמים כי התובעת לא החזירה לידיה, ואף לא למפעלה בקריית גת, קפסולות ממולאות בקפה, למעט באותם מקרים בודדים כאשר היה נדרש לארוז מחדש קפסולות קפה. בענין זה חנן העיד כי התובעת, או מי מטעמה, לא החזירו לנתבעת 1 קפסולות קפה (עמ' 106, ש' 26 לפרו'). גלעד, מנהל המפעל של הנתבעת 1, העיד כי לא זכור לו שהיו קפסולות קפה בלתי תקינות שהוחזרו לנתבעת 1, למעט מקרים בהם נדרשה הנתבעת 1 לארוז מחדש את קפסולות הקפה (עמ' 91, ש' 18-19 לפרו'). עדויות אלה של חנן ושל גלעד לא נסתרו על ידי התובעת. יתר על כן: התובעת לא הציגה הוכחה או תחשיב כלשהם המפרטים כמות קפסולות הקפה אשר הוחזרו על ידה לנתבעת 1 ו/או למפעלה של הנתבעת 1.
120. לקביעה עובדתית זו בדבר אי השבתן ע"י התובעת של קפסולות קפה לידי הנתבעת 1 קיימת חשיבות בכל הקשור לנטל ההוכחה המוטל על התובעת לשם הוכחת נזקיה. לשון אחרת: גם לאחר שהוכח כי התובעת לא החזירה קפסולות קפה לתובעת (למעט לצורך אריזה מחדש) לא הוכיחה התובעת כי קפסולות הקפה שהוחזרו לה על ידי לקוחותיה הושמדו על ידה או לא בוצע בהן כל שימוש על ידה, ובכלל זה כי הן לא נמכרו על ידה ללקוחות אחרים או נותרו ברשותה. מר לוזון ציין בהקשר זה כי בהתאם ל"עיקרון הקטנת הנזק", סיפקה התובעת קפסולות קפה גם לרשת בתי המלון "רימונים". מר לוזון העיד כי: "ההתקשרות עם רשת בתי המלון נועדה לאפשר לתובעת להקטין את נזקיה, ולהמשיך להפעיל את המותג עד כי תמצא ספק אחר איתו תוכל להתקשר...אספקת קפסולות לשימוש בחדרי המלון אינה כאספקת קפסולות לשימוש ביתי-פרטי שכן הלקוח העושה שימוש בקפסולות בבית מלון אינו נדרש לשלם עבור כל קפסולה ולכן קפסולות שלא היו תקינות לא הפריעו לו..." (ס' 51-52 לתצהיר לוזון). כך לדוגמה, בהסכם מיום 23.6.2013 שנעשה עם "מלון גלי כנרת" בטבריה, סוכם כי התובעת תספק למלון זה 120 מכונות קפה ו-3,500 קפסולות קפה תמורת סך של 4,550 ₪ בחודש בתוספת מע"מ, וזאת למשך שנתיים. בהסכם זה צוין כי על כל קפסולה נוספת שתירכש מהתובעת יגבה סכום של 1.30 ₪ בתוספת מע"מ (נספח 20א לתצהיר לוזון). הסכם נוסף נערך ביום 23.6.2013 עם "מלון רימון" בצפת, ובגדרו התחייבה התובעת לספק למלון זה 15 מכונות קפה וביחד עמן 440 קפסולות קפה כל חודש, בתמורה לתשלום סך של 570 ₪ בתוספת מע"מ. מחירה של כל קפסולה נוספת עמד על סך של 1.30 ₪. גם תקופת ההתקשרות של הסכם זה הייתה לשנתיים (נספח 20ב).
בהסכם מיום 12.2.2014 עם "מלון אופטימה" ברמת גן, התחייבה התובעת לספק 20 מכונות קפה ו-587 קפסולות קפה כל חודש תמורת סך של 760 ₪. המחיר עבור קפסולה נוספת נקבע באופן זהה לנקבע בהסכמים הקודמים שנזכרו לעיל (נספח 20 ג'). יוצא אפוא כי התובעת לא הוכיחה כי לקפסולות הקפה שהושבו לה לא היה כל ערך כלכלי עבורה. יתרה מזו: מתצהירו של מר לוזון, ומההסכמים שצורפו ונזכרו לעיל, עולה כי התובעת סיפקה קפסולות ממולאות בקפה למלונות, אשר לתקינות פעולתה של קפסולה בודדת יוחסה חשיבות פחותה. נוסף על כך, לא הוצגו על ידי התובעת ראיות המוכיחות מה הייתה כמות הקפסולות שנמכרה על ידה בפועל למלונות, ובכמה הסתכמו ההכנסות והרווח שלה כתוצאה ממכירות אלה ומההסכמים שכרתה עם המלונות הנ"ל.