121. לסיכומם של דברים: בהתחשב בכך שהתובעת הודתה כי לא כל קפסולות הקפה שסופקו לה על ידי הנתבעת 1 היו פגומות; בהתחשב בכך שהתובעת לא הוכיחה כי החזירה בפועל קפסולות קפה פגומות לנתבעת 1; בהתחשב בכך שהתובעת הודתה כי התקשרה עם בתי מלון שונים לשם אספקת קפסולות קפה ובהתחשב באופי השימוש בקפסולות במלונות אלו, כאשר המשתמשים אינם מייחסים חשיבות רבה לפגמים שהתגלו בקפסולות הקפה שסופקו למלון ע"י הנתבעת 1; וכן בהתחשב בכך שהתובעת לא הציגה נתונים מאומתים לגבי היקף הכנסותיה ורווחיה ממכירת קפסולות הקפה שסופקו לה ע"י הנתבעת 1 למלונות ו/או ללקוחות אחרים שלהם היא סיפקה קפסולות קפה – הנני מוצא בזאת כי התובעת לא הוכיחה כי היא זכאית להשבת הסך של 666,666 ₪ ששילמה לנתבעת 1.
לפיכך, רכיב זה בתביעתה נדחה בזאת.
122. בשולי הדברים אציין בהקשר זה, כי אין מקום להשבת סכום זה לתובעת מכוח טיוטת החוזה המחליף, וזאת בהתחשב בקביעתי לפיה טיוטת החוזה המחליף לא השתכללה לכדי הסכם מחייב מן הטעמים שפורטו לעיל. לפיכך, גם טענה זו דינה להידחות.
123. באשר להמחאה השלישית: מוטי הסביר בעדותו כי: "בינואר ובפברואר 2013, נפרעו שתי המחאות ע"ס 666,666 ₪ (כל אחת ע"ס 333,333 ₪) אשר הופקו כנגדם חשבוניות מס כחוק ואשר שימשו כמקדמה עבור רכישת סחורה בהתאם להסכם שנכרת ב-26.12.12. אי לכך, לא היה צורך להפקת חשבונית נוספת והסכום ששולם ע"י התובעת היווה תשלום מראש עבור רכישה של כ-1.050 עד 1.100 מיליון קפסולות. קפסולות אלה סופקו במהלך שנת 2013, וחלק שימש כתשלום עבור אריזה מחדש של קפסולות שנעשו ע"י ריאלטו לבקשת התובעת בשנת 2014" (עמ' 78, ש' 4-9 לפרו').
124. כאשר נשאל מוטי על ידי בית המשפט מדוע לא הופקד השיק השלישי, השיב מוטי כי: "משום שכבר במרץ 2013, כאשר התחילו דיונים עם מר לוזון בנוגע לאספקת המוצר לרשת "הסופר פארם", ומאחר שהתובעת היתה באותה זמן ביתרת זכות חשבונאית כלפי ריאלטו, וטרם הזמין סחורה בכמויות שהוסכם עליהם, ביקש מר לוזון ואני הסכמתי לעכב את פירעון השיק השלישי אשר היווה מקדמה עבור רכישת סחורה עתידית" (עמ' 78, ש' 21-24 לפרו'). בהמשך חקירתו הנגדית ציין מוטי כי: "כמובן שלא נדרשתי להשיב את השיק הזה [השיק השלישי – ב.א.], היות וההסכמה הייתה שכל עוד התובעת ביתרת זכות חשבונאית לא נפקיד את השיק. השינוי הנ"ל לא קרה לצערנו." (עמ' 85, ש' 20-23 לפרו').